המתהווה בע"מ
  • אורה ניזר

    נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה

זמן

 


השיר פורסם בכתב העת voices Israel 2012

שירה מישראל ומהעולם

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:10.0pt;"Times New Roman";}

 
 
 
 
 

Darkness is

the bitter honeymoon

of a naked soul

 

All at once the lights went out:

the sun was no longer

and the body – a blind man's cane,

afraid of bumping into the void

 

Hush, let go

let your soul be swallowed by darkness

make love with the fear of fading away

you've never seen a rainbow

never dreamt a future moment.

תרגום: רונן אלטמן קידר

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:10.0pt;"Times New Roman";}

 
זמן
 
הַחֲשֵׁכָה הִיא

יֶרַח הַדְּבַשׁ הַמַּר

שֶׁל נֶפֶשׁ ערוּמָה
 

בְּבַת אַחַת כָּבוּ הָאוֹרוֹת:

הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה כְּלֹא הָיְתָה

וְהַגּוּף מקֵל עִוְּרִים,

נִבְהַל לְהִתָּקֵל  בַּתֹּהוּ
 

הַרְפִּי, חֶרֶש 

הָנִיחִי לְנַפְשְׁךָ לְהִבָּלַע בַּחֲשֵׁכָה,

לְהִתְעַלֵּס עִם חֶרְדַת הַהֶעֲלְמוּת

מֵעוֹלָם לֹא רָאִית קֶשֶׁת

לֹא חָלַמְתְּ רֶגַע בֶּעָתִיד.

 
 

 

 

21 תגובות

  1. וואו אורה!
    את באה לעיתים רחוקות למטע אבל כשאת באה את מביאה שיר יפה ומרגש
    אחד השירים היפים שקראתי על כניסת הלילה
    תביאי יותר שירים

    תודה

    • אורה ניזר

      תודה דוד, ואפע"פי שאיני מרבה להכנס אני יודעת ששיריך מרגשים גם במלודיה וגם קולך חמים.

  2. צדוק עלון

    אורה הי,
    שיר של נחמה עצמית על אי מימוש משאלות מטאפיזיות המבקש למצוא את הישועה דווקא מן החשכה (או מאפס האור).
    מעורר מחשבה ואניגמטי-משהו, ששמו "זמן" ממחיש מצד אחד את אדישות הזמן לסבלות אנוש ומן הצד השני ממחיש את התחושה כי יש זמן בו תיגאל הנפש.
    שיר מיוחד — תודה שהבאת.
    צדוק

    • אורה ניזר

      יפה ומעניינת הפרשנות שלך, צדוק, ויש בה קרן אור. תמיד משמח אותי לקרוא אותך. תודה צדוק.

  3. שיר יפהפה עם קסם נוגה ,אהבתי מאוד את העולם שתארת
    עולם דימויים מיוחד ואף התרגום לאנגלית יפה וזורם
    מזל טוב על הפרסום אורה היקרה

    • רוחה שפירא

      אורה יקרה!
      חזרת והבאת איתך את טעם הדבש המר, את האור המופלא שמֶעֶבר לחשכה, מֵעֶבר לזמן השביר של הנפש.
      שיר נדיר!

      • אורה ניזר

        תודה רבה רוחה יקרה, ובהזדמנות זו היה לי העונג לקרוא את הגליון של הארץ על וולטר בנימין, ושמחתי שבנך אבנר בין הכותבים. שאפו.
        אגב פתאום עלה לי באסוסיאציה סיפרך " ריחו המריר של הבוקר" ואת כבר בספר השלישי… בהצלחה רוחלה.

        • רוחה שפירא

          אורתי, בואי נדייק:
          אבנר לא רק כתב על ו. בינימין, הוא ערך את כל הפרוייקט.
          שם ספרי הראשון: "אורו המריר של השחר" – החלפת את האור(!) בריח ואת השחר בבוקר..
          זורמת איתך ~ שלך, רוחה

          • אורה ניזר

            הי רוחה, נכון אבנר ערך את החוברת הנושא, תודה שהפנת את תשומת לבי הפזור כזכרון המתעתע ואינו מדייק את שם סיפרך הנפלא. ותודה על הזרימה. בכל אופן מאד שמחתי שעיתון הארץ הגדיל ראש בענייני הגות. אני מציעה שהפרוייקט הבא יהייה על אלבר ממי, או אלבר כהן, או אליאס קאנטי, או על קראוס שמוזכר גם אצל קנאטי בספר הביוגרפי שלו.

    • ואנא הדגישי את המילים בדבר הבמה הבינלאומית לה זכה( בקושי הבחנתי בהן הגדילי והדגישי את הפונט)
      את ראויה לה
      צנועה וענוותנית שכמותך

    • אורה ניזר

      תודה חנלה היקרה, שתמיד מפרגנת. והנה הקשבתי לך והגדלתי את האותיות. אני מסכימה איתך שהתרגום של רונן אלטמן קידר פשוט ניפלאה. ועל זה אני מודה לו ומאד.

  4. רקפת זיו-לי

    שיר חזק מאד אורה. אני לקחתי אותו לכל מיני כיוונים שאני לא יודעת אם זה המקום לפרט אבל הוא היה לי חזק מאד.
    התרגום לאנגלית הוא שלך?

    • אורה ניזר

      הי רקפת המקסימה, תודה. אני שמחה שהשיר לקח אותך ואשמח אם תכתבי לי אולי במייל לאן, ונטייל לשם יחד.

      • אורה יקרה. כבר אמרו כמעט הכול לפני, ובמיוחד צדוק, ועוד משהו: יש בשיר ויתור על הפחד מפני האפלה, תקוות חושך והרפיה המוליכה אותנו לתעצומות התוהו, לירח הדבש של האפלה, כשהנפש (או הנשמה כפי שאני כותבת בשירי, בעירומה.) ללא מורא. תודה על השיר. מקל עורים הוא מקלו של הלא מודע האלוהי. חיה אסתר

        • אורה ניזר

          חיה אסתר היקרה, אהבתי את הפרשנות המעמיקה שלך, שקולעת בבסיס המרכזי של השיר שיש בו בין היתר את ידיעת אפסותו של האדם מול הרגע, ויחד עם זה כוחו הרב. בהצלחה בערב השירה הקרב ובא.

  5. ריקי דסקל

    הי אורה
    כיף לראות אותך כאן !
    עפתי על השיר שלך אורה !הוא לקח אותי למקום שהזמן הוא השחקן הראשי והקפריזי ואנחנו כולנו ניצבים וזה ממש בסדר אם רק "נרפה חרש"

    • אורה ניזר

      לריקי היקרה , שבתי משיטוטי ומי יודע מתי אשוב לשוטט, תודה על הקריאה ריקי, אני מקווה שנחתת בשלום. רואים שאת משוטטת בבטחון בסלנג הצעיר. חיבוק.

  6. תלמה פרויד

    אור(ה) על החשֵכה. ברכות על הפרסום ועל התרגום. ואני כן ראיתי קשת. בשיר.

    • אורה ניזר

      תודה תלמה, בטח שראית קשת גם בשיר הוא ישנו. אני מתגעגעת לאיזו פגישה , תהייה לנו?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאורה ניזר