בננות - בלוגים / / על קול של פרפרים /רקפת זיו לי
המתהווה בע"מ
  • אורה ניזר

    נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה

על קול של פרפרים /רקפת זיו לי

 

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:10.0pt;"Times New Roman";}

 
 קול של פרפרים / רקפת זיו לי

" שירה אהבה את החורף, את הבגדים שומרי הסוד, את הרוחות המעזות ואת הגשם שכאילו פותח דף חדש. אילו רק היה יורד יותר גשם, חשבה. ושלג. כשירד שלג חשה ולו לרגע, את דעתה ניטרפת.

 
באותו בוקר ירד גשם. "
 
 

הגשם הצופן שינוי , מנקה את העבר ופותח אפשרויות חדשות, מעודד את שירה הנוסעת לירושלים לשמוע סוף סוף את סיפור חייו של אביה. לחשוף את העבר שלו, לגלות את הסודות. אבל היא מתבדה הגשם לכאורה לא פתח דף חדש בקשר שבינו לבינה, והסודות המשיכו לעטוף את חייה כמו בגדי החורף את גופה הצנום.

וכמו שאימה עטפה את חייה וחיי בעלה, אביה של שירה, בשתיקות  הגנה כדי לשמור עליו עליה ועל ילדיה מפני מה שבעיניה ואולי בעיני החברה נחשב לנורא.

אך דוקא הקיץ הוא שהסיר את מלבושי הסודות וחשף את הנפשות  הצרובות  בכאב.
 

תוך כדי הניסיון לבנות קשר חדש עם האב, האם מאבדת את יכולת התקשורת עם הסביבה, האם לוקה בדמנציה, אולי אלצהיימר, ושירה לוקחת אותה אליה. וכמו שהאם הגנה על בעלה וילדיה, כעת הבת מגנה על אימה מפני עצמה, ואולי גם מפני הסביבה.

אך למרבה הפלא האם מתקשרת עם נכדה אסף, הלוקה בקשיי תקשורת המאפיינים ילדים עם תסמונת אוטיסטית.  ויום אחד שניהם נעלמים. הסבתא לוקחת את נכדה איתה ונעלמת. מרגע זה הספר הופך לסיפור מתח. וכמו בסיפורי מתח הבלש חוזר לעבר כדי למצוא קצה חוט שיוביל לפיתרון התעלומה. בחזרה הזו ניגלים לשירה אפיזודות מחיי הוריה, החושפות אפשרויות  לחיפושים

המחברת רקפת זיו לוי מצליחה להביא את הקורא לתחושת מעורבות בחיפושים, בייאוש ובתקווה. ואינו יכול להניח את הספר מידיו עד לרגע שבו …

 
לא , לא אגלה אם נימצאו השניים.
 

רקפת זיו לי מייטיבה לתאר את הקשיים שבגידול ילד עם קשיי תקשורת, ילד שאינו מדבר, אבל אוהב לסובב מיכסי סירים, אינו יוצר קשר עין, אינו אוהב שיגעו בו . האושר הכי גדול היה כשהוא הראה סימן של הענות כשקראה לו בשמו. הוא סוף סוף מזהה את שמו.  האושר בהתגלמותו. אין ספק שהסצנות הללו מזכירות את הסידרה" פלפלים צהובים" אך הספר ניכתב לפני שהסידרה עלתה על המסך.

כחוט השני עובר בספר קשר השתיקה :האב,האם והנכד,  כל אחד והשתיקה שלו.

האב שומר בשתיקה על עברו ועל סבלו המתמשך, האם מגוננת עליו ועל ילדיה בשתיקותיה, ושירה מגוננת על כולם גם על בעלה אלון שאין לו רשיון נהיגה והיא נוהגת , בשביל שניהם מסיעה לכל מקום, ובעצם היא הלב הפועם המניע את גלגלי חיי המשפחה שלה.

שירה מנסה בכל דרך אפשרית לפתוח , לפצח את השתיקה, כמה היתה רוצה לשמוע את בנה קורא לה אמא, רק פעם אחת שיעשה מחווה כזו שתתן לה תקווה שהוא עוד ידבר, יתקשר,שירשה לה לפחות לחבק אותו.

והיתה רוצה שהסודות שאפפו אותה מילדותה יפתחו , שקשר השתיקה יופר  ויאפשר מרחב חיים גלוי שופע מלים, בתוך המוסיקה המלווה אותה ומרגשת אותה עד דמעות.

 שמעתי את קול הפרפרים, וממליצה לכם לקרוא את הספר ולשמוע את הקולות הקסומים.

 

 

14 תגובות

  1. רשימה יפה אורהלה מצטרפת למחמאות אכן ספר יפה וכתיבה נפלאה
    מומלץ מאוד

  2. רשימה מסקרנת , רוצה לקרוא את הספר הזה! נוגע בבשר החשוף
    שבוע טוב אורה ותודה על הרשימה

    • איזה כף לי שהצלחתי לעורר סקרנות, כדאי להציץ בספר, ולשמוע םרפרים בבטן.

  3. איריס אליה כהן

    שוב רשימה שעושה חשק לקרוא. הספר כבר אצלי, ובקרוב מאד אצלול אליו. תודה אורה מתוקה, וטוב לראות את זיו פנייך. חיבוק ושבוע טוב.

  4. נושא שמעניין אותי. אשתדל לקרוא בלי נדר.
    עוד הצלחה לרקפת.

    • נכון, אביטל, עוד הצלחה לרקפת המבטיחה להמשיך ל
      ולצמוח ולצאת מתחת לסלע

  5. תלמה פרויד

    אורה המאירה, ניכר ששמעת את קול הפרפרים והצלחת להעביר אותו הלאה גם לקוראייך, ברגש רב. ברכות לך וברכות לרקפת.

    • תודה תלמתי , אכן רקפת הצליחה מאד לרתק בסיפרה . החיים המתהפכים עלינו ככה באחת, בלי הכנה מוקדמת יוצרים כאוס שאין ברירה אלא להתרגל אליו.

  6. רקפת זיו-לי

    תודה רבה אורה. רשימה קסומה.
    ריגשת אותי מאד.
    שבוע נהדר.
    רקפת

  7. אורה הי,
    ניכרים קולות אמת. נהניתי מרשימתך. ועל רקפת, ממה שקראתי כאן שלה — העונג הספרותי מובטח.
    תודה וד"ש — צדוק

    • הי צדוק, יש לה עתיד לרקפת הצנועה הזו וגם סיפרך הניפלא עוד מחכה לדברים שיאמרו בשיבחו, אין כמוהו , לא היה כמוהו ניפלא בעיני.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאורה ניזר