בננות - בלוגים / / שירת החירות
המתהווה בע"מ
  • אורה ניזר

    נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה

שירת החירות

 


גם במדינה דמוקרטית החירות על כל מרכיביה אינה מובנת מאליה.
אני מעריכה את הזכות והיכולת שלנו לצאת מן הקופסה ולדרוש שינוי הסדר החברתי.
זו אינה המהפכה הצרפתית, גם לא המפכה המהוללת, גם לא המרד של 68 בפריז. אבל כולנו מקווים שבסוף היום יהיה בארץ שינוי שיבטא יותר צדק חברתי, למרות מתקפות הטרור. חוסנו של עם הוא גם פונקציה של חוסנו החברתי כלכלי.

מריאן*

 
 
 
 
  
החירות הניפה עצמה בסערה.
 
ומריאן  יחפה
גררה  סמרטוט ריצפה
מגג החלומות,
שוטפת עקבות של בוץ,
בדל סיגריה מעוכה
שרצתה גם היא להזדקף.
 
עכשיו מדרגה אחר מדרגה
אל גג חלומותיה
היא אוספת את אפרה לדגל
לשאת  בו מלים מכוח קדמון
 
וכולם קוראים בשמה
ושולחים ידיים למשוך בשולי שמלתה,
והיא חושפת שדיים להניק באומץ
את החולמים בחושך
על  ארץ
שראוי לחיות בה
 
 
 
 
 
מריאן היא דמות אלגורית, בתרבות הצרפתית,  המסמלת את החירות,
 
 

 

13 תגובות

    • מצטרפת לגיורא ,יופי צרוף ,אורה יקרה
      אהבתי במיוחד את התמונה בבית הראשון איך מזדקפת לה החירות מעל סמרטוט הרצפה ,חירות יחפה אבל גאה מאוד אהבתי

  1. תודה גיורא, אכן זכרת הציור של דלקואה, היה ההשראה לשיר הזה, שניכתב הרבה לפני פרוץ מהפכתנו, כאילו ניבא אותה, דרש התעוררות לפעולה כדי להביא לצדק חברתי.

    • תודה חנלה, הגיע הזמן להזדקף, להיישיר מבט אל המציאות, עכשיו החולמים בחושך יוצאים לאור.

  2. רקפת זיו-לי

    הלואי נחיה גם אנו "ארץ שראוי לחיות בה".

  3. מירי פליישר

    אוהבת את השיר והדימויים הציוריים והמילוליים שאף פעם לא מתיישנים

  4. מאתמול ועד הבוקר קראתי את השיר כמה וכמה פעמים, כי משהו בדמות הזאת של מריאן – כמו בסרט – משך אותי לצפות בה שוב ושוב על גב מילותייך. משום מה היא העלתה בי את דמותה של ז'אן דארק באיזו ואריאציה שלא דמיינתי. שיר חזק מאוד בוויזואליות שלו ובכל המשתמע ממנה.

    • הי ענת יקירה, החירות עשויה להזכיר את ז'אן דארק, אבל בל נישכח מה היה סופה, ולא לזה כיוונתי.אני מקווה שגורלה של מריאן יהייה אחר, ומאחר שדמותה גם אלגורית אז היא גם תיכון לעולם.

      • נו סימן שלפחות האומה הצרפתית התפתחה מאז ז'אן דארק, והרי האומה הזאת היא סמל ולא אחת אפילו אור לגויים – חלילה לא כמונו… אז על דבריך, אורה היקרה, אין לי אלא לומר אמן ואמן, וגם וקודם כול שבת שלום

  5. אורה הי,
    שירה כמסמלת חירות המסמלת שירה וחוזר חלילה.
    יופי.
    תודה — צדוק

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאורה ניזר