אורה ניזר
נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה
המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
תודה על ההזמנה, אורה יקרה, קפצתי לבקר ונהניתי כתמיד משירייך הכנים והעוצמתיים.
וראיתי שיש לך שם 10 לייקים!!! 🙂
תודה רקפת יקרה מאד, ותודה שהפנת את תשומת לבי לייקים, לא ידעתי שיש…
מוגש יפה ומכובד…אהבתי…!
תודה תמי, השקעה גדולה נעשתה באתר הזה, אודות לנילי דגן.
יפים שיריך וראויים וגם האתר מקסים ביקרתי בו כבר קודם
שבוע טוב לך אורה
תודה חנה, באמת אתר מיוחד, אסתטי למהדרין.
ואולי העכבישה שנהיית צריכה להכיר את העכבישה של נורית זרחי: "אבל בקצה העשב / בקצה האופק השבור יושבת עכבישה / שמה הוא ילדות/ יושבת עליך בקצה העשב וזוממת עליך חוט מול חוט / …לבדה היא אורגת עלינו / בבוקר, עד לברך, תלולית קטנה של בגדי כסף / בצהרים, עד לסכין הלחם / בערב, תביטי עד לפה / ארמונות טחב, חור מול חור, ועד לכוכבים."
והאתר שלך נראה נפלא. ברכותיי.
ריגשת אותי ארז, מאין לקוח השיר של נורית זרחי הנפלאה?
אורה שלום,
שירים ציוריים עמוסי תיאורים מיוחדים.
אהבתי 🙂
גלית
תודה גלית שקראת והגבת, חן חן.