שיר מתוך סיפרה השני של המשוררת רוחה שפירא
הספר יצא זה עתה בהוצאת פרדס, ובעריכת יקיר בן משה.
ניסיתי ולא הצלחתי להעלות את הכריכה של הספר ובה יצירה של רוחה שהיא גם אמנית פלסטית, והיא כמו שיר.
אוהבת מאד את הספר והשירים.
שוב יכולה להרגיש
אִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב לְשָׁם,
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְכָאן בַּלֵּילוֹת.
כִּי רָצִיתִי לִהְיוֹת נְחוּצָה, רְחוּצָה, מְרֻצָּה
וּמְזֻקֶּקֶת מִכָּל כַּרְטִיסֵי הָאַשְׁרַאי שֶׁרָכַשְׁתִּי
(כְּשֶׁנִּסִּיתִי לִסְחֹר בַּזְּמַן הַמְמַהֵר לְהַסְפִּיק
וּלְעוֹלָם לֹא מַסְפִּיק לִהְיוֹת טוֹב לְעַצְמוֹ).
חוֹצָה לַיְלָה אָרֹךְ שֶׁל חֹרֶף, שׁוּב
יְכוֹלָה לְהַרְגִּישׁ חוֹל זָהוֹב נִגָּר בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
שָׁם, בַּגִּבְעָה הַקְּטַנָּה שֶׁל יַלְדוּתִי וַאֲנִי
מַנִּיחָה אוֹתָהּ לִמְרַאֲשׁוֹתַי
וְחוֹלֶמֶת.
שיר מקסים ,אורה, על געגוע לתום למחוז ילדות טהור ,שבו אפשר להיות נקי ללא כרטיסי אשראי וזמן ממוסחר וחיים אוטומטיים.
משאלת חלום של כולנו וכל כך יפה היא מצויירת
נוגע בלב, אורה
ברכות לספרה של רוחה
ואיזו מחווה נאה מצידך
שיר המשך יפה לשיר "מישהו מסביר לי חלום" (עמ'75) מתוך ספרה הראשון, היפיפה "אורו המריר של השחר" (כרמל 2008)
שיר יפה, לא הכרתי את כתיבת המשוררת קודם לכן. הזמן הוא אכן בעייתי, אבל החלום לוקח את הזמן.
אורה יקרה! תודה על המילים החמות והאור שאת מאירה.
חנה, גיורא וגליה, תודה על התגובות ועל הניצוצות.
החלום, אכן לוקח את הזמן למחוזות החולם והוא הנותן.
למתעניינים בספר:
ניתן "לדפדף" בספרי באתר "פרדס – הוצאה לאור" בקישור הבא:
http://pardesbooks.com/r_shapira
ולקנותו דרך ההוצאה (45 ש"ח)או ישירות ממני – (40 ש"ח). אפשר לכתוב לי לפי הכתובת: רוחה שפירא, עינת / 48805
או למייל: rocha@einat.org.il
תודה לאורה ול"בננות" על האירוח.
תופעה מוזרה: הגבתי למגיבים לשיר של רוחה, ראיתי את התגובות שלי בפוסט אבל עכשיו הן מחוקות. הכיצד? האם מישהו עלול לחדור לפוסט שלי ולמחוק תגובות?
מצאתי את התגובות שלי במייל שלי אז אני מעלה אותן שוב.
לגליה
פוסט: הגוף כואב את ראשיתו / רוחה שפירא
שם המגיב: אורה ניזר
תוכן: הי גליה, ותודה על ההתייחסות. אף שאומרים חלומות שוא ידברו אנחנו מתענגים בחלומות גם אלה שבהקיץ המאפשרים לנו לחוות שוב רגעים שאנחנו שואבים מהם אנרגיה להמשיך הלאה.
פוסט: הגוף כואב את ראשיתו / רוחה שפירא
שם המגיב: אורה ניזר
תוכן: תודה חנה , באמת הספר והשירים נוגעים בגעגוע למה שהיה והוא נוכח לכאורה אבל ניפקד, לא ישוב. לכן השירים שבו עשויים לדבר אל כולנו ובזה גם ערכו הרב.
הבחנה מעניינת גיורא, וזכרון טוב, חלק מהשירים של רוחה בספר הזה ממש מדברים עם שירים מהספר הראשון שלה.