המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
על חוף ים המלח
שכבתי לידך, עיני עצומות.
שתי כפות ידי על מקלעת החלומות.
ואתה אינך יודע, יקירי,
שאני רקדנית
ב slow motion
על קצות האצבעות מסתובבת
בפירואטים גמישים,
מרחפת מעל הזמן והחוקים
ונזהרת
שלא לפקוח עינים
לראות שסתם אחת שוכבת בתוכי
עם ראש ציפור, רגלים כבדות של אלה כנענית,
עוד מעט תפסע בבוץ שחור אל
הים בכדי לצוף.
מוזר, פתאום ניזכרתי שאמרת לי:
" את כמו ורד, תמיד
בתולית מתמסרת לחיים"
האם שכחת שגם הורד זקוק לקוץ
בכדי לבתק רכות בתולית?
איזה בוקר נפלא! שיר שמהלך על כפות העיניים
מה שכתבת הוא כבר התחלה של יצירה שירית,. תודה יקיר.
מהטובים ביותר שלך. אולי אפילו הטוב ביותר.
תודה, תודה, מוטי, נראה מה יבוא בהמשך.
יופי של שיר. הכי נהניתי מ-2 השורות
האחרונות.
תודה איציק, מה היתה השושנה בלי הקוצים שלה?
שיר יפה וחכם.
תודה אביטל.
ואני הכי אהבתי את –
סתם אחת שוכבת בתוכי
עם ראש ציפור, רגלים כבדות של אלה כנענית,
עוד מעט תפסע בבוץ שחור אל
הים, בכדי לצוף.
תודה יעל, גם אני אוהבת את התמונה הזו
נהדר.
תודה, נהדרת
שיר רך ומעודן
תודה רבה יניב
שמששששששששששששש צאו התמסרו לה