המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
לפני פרידה
החָיִים מִתכַּנסִים לְתוכךָ, אבּא,
נִבלעים בִּנשימות
גם עולמךָ, מִתקצֵר אָריֵה מִזדקֵן שכמוךָ.
שְֹערות שהִקפִּידוּ על מִסדַר הבְּלוֹרית
מִסתגלוֹת לִנשירַת השִיניִם בַּמסרֵק,
השָּפָם דָקיק מִשהיה ואֵין סִמֵטריָה
גם בַּחיוּךְ
בֵּין דִמדוּמים לשקיעה, עָכשיו
אתה מֵרִים יַדָיִם
כְּמוֹ תִינוק אֶל אִמוֹ
וְיָרֵא מִן הָלילָה
אוי היה לי קשה לקרוא
אני מקוה שכבר התאחה, אומי, תודה
שיר יפה. עיקר עוצמתו בארבע השורות האחרונות.
תודה סיגל נראה שזה נכון
מאוד פוגע במהות הזקנה ויפים דימוייו.
תודה רבה איציק
יש לך פסים לבנים בבלוג ולכן אני לא יודעת אם הגעתי לסוף השיר.
אביטל כל השיר ניכנס לפריים
אז זה מאד רגיש ונוגע .
מרגש מאד, מזכיר לי רגעים קשים מאד. מבטא היטב את תחושת הפרידה.
תודה עדנה, הזקנה מכאיבה
איזה שיר חזק. קרעת לי את הלב.
אליענה, התגובה שכתבתי לאומי מיועדת לך, מקווה שהתגברת על הכאב, זה לא קל כנראה
עצוב ואוהב
שיר מאוד קשה וכואב. כתוב מאוד יפה.
תודה מירי ויעל,