אני מעלה כאן כמה מהצילומים שצילמתי בתערוכה בפריז, תערוכה כפולה שהמאמר עליה התפרסם במעריב.
מטבע הדברים לא היה אפשר ללוות את המאמר אלא בצילומים מועטים ואני רואה צורך להציג בפניכם עוד.
קישור למאמר:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/271/309.html?hp=47&cat=306
ג'יין אטווד, קבול אפגניסטן, 2003
ג'ורג' מריון מקוננות בקוסובו 1990
ג'יין אטווד: ז'אן לואי, חולה האיידס, 1987
ניק אוט: הפצצת נפאלם אמריקאית, ויאטנם 1972
סטאנלי גרין: צ'צניה 1995, הסילואטה
מיכה ברעם: שבויים במלחמת ששת הימים, 1967
תמונות מצמררות עם אמירה חזקה
וואו !
תודה חנה, וזוהי רק טעימה…
תמונות קשות, מראות קשים, ועוד יותר קשה לחיות בצל, בתוך מלחמה.
כון, וכמו שכתבתי לחנה זה רק קצה הקרחון. התערוכה לא קלה. יחד עם זאת, בעקבות בקשות רבות אני מתחילה לפעול עכשיו להבאת התערוכה הכפולה לארץ. נראה אם אצליח.
אולי יש לנו מספיק צרות משלנו, ואולי ההתבוננות, כפי שכתבתי במאמר, תזעזע מספיק כדי להביא לשינוי. האמת? אני לא נאיבית עד כדי כך. שלום עולמי – רק בפנטזיות.
ייחודן של התמונות הוא בהיותן בעלות ערך אוניברסלי, אנטי מלחמתי, בלי קשר היכן ומתי צולמו ואם המלחמות בהן צולמו היו 'צודקות' או לא
נכון מאוד אהוד, יש בכלל דבר כזה "מלחמה צודקת?" היא הרי צודקת תמיד רק לצד אחד…