תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם

        הגעתי לבני- ברק כחילונית. הררים של זבל קדמו את פני בכניסה לרחוב , שביתת זבל .   השביתה נמשכה שבוע ונעצרה אצלנו ראשונים,זאת מפני שאחד מפרנסי העיר התגורר ברחובנו (ועליו עוד ארחיב את הדיבור במאמרים הבאים). אסביר מהו פרנס- עיר וכיצד הוא יכול להפוך מושג תמים למושחת ודוחה. .כיצד הוא יכול בהינף אצבע להזיז משפחות שלמות ,להטיב ולבעוט ...

      כבר המון זמן שלא כתבתי על חילונים או חרדים כי הדבר סתם הלהיט את הרוחות וראיתי בו מעשה מיותר. אך לפעמים גם אני יוצאת מתוך עולמי החוצה ומתמודדת מול ססמאות נבובות מתוכן. אנשים פוחדים להכנס לעיר בני- ברק לפגוש חרדים, וזאת זכותם אך מאסתי בזריקת הבוץ על ציבור שלם. מאז שחזרתי בתשובה פגשתי כל מיני חרדים מהמושחתים ...

          שָׂרָה אוֹמֶרֶת: הפולנים כּוֻלָּם ייִמַּח שימם כֻּולָּם שֶׁקֶר בְּעֵינַייִם בְּפַרְצוּף יְחַיְּיכוּ לְךָ וּבְגַב אוחח בגַב …   עַכְשָׁו הִיא כוֹאֶבֶת גַּב, עֵינַיִם, בִּרְכַּיִם אֱלוֹקֵי הַבְּרוּאִים נטל ממנה מִלִּים וְהִיא רַק גונחת אוחח בַּגַּב, בְּעֵינַייִם , כְּאֵבִים.   רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי מסְפר: יָרוּ בְּכוֻלָּנוּ יָשָׁר פְּנִימָה לְבוֹר שְׁלֹשׁ- עֶשְׂרֵה יְלָדִים וַאֲנִי היפֵר אַקְטִיבִי מבינָה קָפַצְתִּי לֹא את ...

  וביקשתי רחמים מתחננת שכל מה שיבוא שילווה בלי גוף הופכת למובדלת מתוהו ובוהו משעת חצות לליל שבת                   רעבתי אבל לא עליתי בסערה אלא המתנתי יום אחר יום תהיה אחרי תהיה      מול חולות טרופים חזרתי   באיטיות אל אל -הפרוץ משפה מן השסוע אל השלם שלעולם אינו שואל.          

                אתמול צפיתי בסרטון מעניין מאד שהגיע אלינו ביחד עם עיתון הג'רוזלם פוסט שבעלי קורא. הסרט דן בעם היהודי ובמצוקתנו , כאן בארץ , ככבשה שיושבת בין שבעים זאבים.   עיקרי הדברים: אנחנו לא באמת מבינים את האסלאם שכוחו רק הולך ועולה בעולם. על פי האסלאם אין חשיבות להסכמי שלום,למעשה הם רק דרך ...

            לכל אדם יש פסוק. אומרים כשתגיע למעלה אחרי 120 שנה תתבקש לומר את הפסוק הזה וזה יהיה הזיהוי הראשוני שלך. בינתיים אני מלמלת אותו כל בוקר בתפילת שמונה – עשרה ומרגישה שהוא בא ונכתב עבורי. אמירת הפסוק עוזרת להכוונת התפילה . אני באמת חשה מכוונת לחלוטין כשאני אומרת: אלוקים אל דמי לך אל תחרש ...

    זה שיר הומריסטי- לא מצחיק – שכתבתי לנוכח השתלטות הטכנולוגיה על חיינו ולנוכח הרוח שבה אני נתונה החלטתי לצחוק וגם… שמתי לב שהבלוגיה קצת נוגעת בנושאים הללו , אז זהו , הבאתי אותו.    את המחשב שקנית עבורי אהבתי יותר ממך תוכנות , מקשים   סיסמאות . אל מולם   רצועות של חום   שפלט גופך    מתערטלות בפני        מסכי נפרצים ...

  אני חולה ומאמינה שזה קשור לפוסט הקודם . מתפללת לחידוש הכוחות , שבת- שלום לכולם. מאז שחליתי  איבדתי את חוש הטעם קודם הנפש הוכתה ועכשיו הגוף נכנע והטעם אני שבה ומגששת אחריו  

  נכתב לרגל הכאב שתקף אותי ביומים האחרונים ושיתק ושיתק ושיתק. וזה רק אגו לעזאזל כמה קטנה אני יכולה להיות. ——————————————————————————————- הכאב היה נוראי לא יכולתי להכיל הדרך ארוכה  כשלתי.   עלעלים מרשרשים ברוח הקלה לחישת השביל בואי, בואי משחררת מחסנית נסוגותי אחורה מחמת ההדף      רובאי המלחמה הזאת חסו עתה בצילי. צילי   שנעקר כמו עיניי שטבלו ביופי המשתוקק   ...

  למציאות יש דרכים משלה לצחוק עלינו. באמצע המלחמה , משום מקום נקראתי לשחק בסרט חרדי.   כבר שנים לא שיחקתי , חוץ מסרט הסברה למשטרת ישראל בו השתתף גם בני הקטן.  החיים הזוהרים  המשיכו להם בלעדי הכל די יומיומי , אם כי לא קבוע, כי גם אני לא קבועה בשום מקום ובעצם גם מקומי בעולם תלוי בחסדי שמים.  והנה נפלתי באמצע הלהבות ...