תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
פרשת לאור מעלה מבחינתי מספר סוגיות: אחת מהן, האם פרס הוא זכות או חובה?
מפעל הפיס רצה להעניק פרס ללאור ואז חזר בו, זו זכותו המלאה,פרס הוא כמו מתנה, אתה לא יכול לחייב מישהו לתת לך אותה, גם אם נפגעת מהזיגוג שלו, לאור יכול לתבוע את הנשים שהוציאו דיבתו רעה ומנעו ממנו את קבלת הפרס, זה מעשה יותר הגיוני מבחינתו, שמשום מה הוא אינו עושה.
נקודה נוספת עליה אעמוד, היא: ניצולם של סטודנטים צעירים ועשיית מניפולציות עליהם או עליהן, כפי שעשה לאור כמרצה. זו תופעה מכוערת וצינית שמשום מה אין לה מעצור ברור.
בעניין הזה אנו נוטים לחשוב שמטריד הוא רק גבר, שלמעשה אני לצערי זוכרת בתקופת לימודי, מטרידה אישה, מורה שדברה אל הנשים הצעירות, דהיינו קהל התלמידות, כמו ואל אובייקטים מינים, שזורקות לצופים שעשועים לא בדיוק צנועים, והרשו לי להשתמש במילה הזו, למרות הפתיחות אותה כולנו אמורות להקרין, בתוקף הפרסומות שמוקרנות לפנינו מרצון או לא, רבות יצאו מושפלות מהשיעורים שלה, אך מאחר ומדובר באישה, אין מקום לטענה בדבר הטרדה או תלונה דומה. שתקנו ביראה, והמטומטמת המשיכה. היחיד שבז לה היה בחור דווקא מרקע פשוט, שפעם אחת פשוט העמיד אותה במקומה. כולנו כאילו הערצנו את הידע המופרע שלה.ולו היה הגיון בריא שהבנתי רק אחרי שנים.
מקרה אחר היה כשמנהל המוסד גרי בילו שהטריד גברים, לא אכנס למעשיו המחליאים, פעם אחת הייתה עדה לבחור סטרייט שבכה בגללו, גרי איים עליו שאם לא יענה ולתביעותיו החולות יחסל אותו ואת עתידו המקצועי כשיצא לשוק החופשי.
היינו בשנה ג' והבחור בכה, אך היה לו מספיק כבוד עצמי לסרב. זאת בניגוד להרבה אחרים שהכרתי, האמינו לי, כל אחד שיתף פעולה בדרכו, היו כל מיני סוגי גבולות, כאן הבחור פשוט מיאן בכל נימיו. ואולי שילם את המחיר. כיום גם הוא יותר איש סגל הוראה, מרצה, פחות שחקן, גרי הצליח?
גרי, האיש מעולם לא נתבע, וכיום יש בבית הספר אולם על שמו. אני מעדיפה את שלילת הפרס מלאור. הוכחות או לא.