תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
בבני ברק סיטי מרגישים יותר את הקושי של האנשים לכלכל את צעדיהם בחג. מכוניות עם רמקולים חולפות ברחובות שלנו ובתדירות די גבוה. הם מכריזים על שליחים שיגיעו לבתים לאסוף את התרומות, אם ידפקו על דלתנו מה נעשה התחייבנו לתרום לא?לא לארגון הזה למישהו אחר שאנו יודעים שהוא זקוק לתרומה,ל… אנו חושבים. הם לא דופקים. אבל ממשיכים לעבור כאן מידי יום ביומו.כמעט אפשר לשמוח שקשה לחרדים שיצאו לעבוד, אם כי לא לויכוח הזה רציתי לגלוש. מה גם שאינו נכון. לעיתים קשה לנו עם העוני של זולתנו אז אנו נוטים להאשים את העני, הוא אינו עובד, אם… אז… ואם יש לו ילד חולה? ואם הוא קשיש? מוגבל שכלית, עולה חדש? אם חד הורית? יתום? אלמנה? הרבה סוגי עוני יש ובסופם יש בטן ריקה. אין מה לעשות אנו צריכים לעשות את שלנו ובזכות זה להתפלל שגם הקב"ה יעשה את שלו. כמובן שאם יש בן משפחה נזקק שם הצדקה היא הכי מהודרת שיש. פסח חג מופלא, אבל גם חג עם הוצאות גדולות, ויש מי שמרגיש יותר ויש שפחות. אנא תרמו, הכי טוב לתרום כסף, כי אם לעני חובות כבדים, אולי זה עדיף לו על פני חבילת אורז שתניחו בסלסלה בסופר, אם כי גם בה יש תועלת כמובן.
חג שמח וכשר.