אֵיזֶה דָּבָר צָלוּל נִסְתָּר בְּשׁרֶשׁ אַהֲבַתְךָ?
שׁוֹשַׁנַּת הַבָּשָׂר שָׁרָה מִשִּׁירַת הָעֲצַבִּים
שְׁלשָׁה פֵּרוֹת תְּלוּשִׁים וּבְבִטְנָם יְלָלָה
אֵיזֶה דָבָר צָלוּל נִסְתָּר בְּשׁרֶשׁ אַהֲבַתְךָ?
אִישׁוֹן הַחשֶׁךְ שָׁר מִבְּרֵאשִׁית רִשְׁעָה
אַתָּה שׁוֹתֵת מֵעָלַי בַּחֲלַל לֵילוֹתַי
דַּם וְרִידֶיךָ הַכְּחֻלִּים שׁוֹרֵק אֶל כּוֹס רֵיקָה
אִם אוֹסִיף וְאֶשְׁתֶּה מִיָּדֶיךָ הַקָּרוֹת
עוֹד נוֹטְפוֹת הַטִּפּוֹת
וּבַכּוֹס אֲפֵלָה. הֶחָצֵר נִתְרוֹקְנָה,
פָּנֶיךָ מְטַפְּסוֹת לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה.
וַעֲפַר הָאָרֶץ עוֹד נוֹשֵק לִסְדָּקֶיךָ
זוֹלֵף רֵיחַ הַיַּיִן הַנִּקְרָשׁ בֵּין שִׁנֶּיךָ
כִּתְּהוֹם צְחוֹקְךָ הַנִּמְשָׁךְ
אֶל הָאוֹר הַסָּגל, נִמְשָׁךְ כְּלַפֵּי
אִישׁוֹן הַחשֶךְ
אוֹר לָבָן טָהוֹר.
חגית, "איזה דבר צלול", מטלטל ואמביוולנטי באימפקט. המקום של שורש האהבה די מדהים – "שׁוֹשַׁנַּת הַבָּשָׂר שָׁרָה מִשִּׁירַת הָעֲצַבִּים". יש גם רשעה ודם, ובכל זאת זה מתהפך כמו אוקסימורון קיומי ובסוף – אישון החושך הוא בכל זאת אור.
אמיר, תודה על תגובתך העניינית. לילה טוב.
עניינית?
כן עניינית, למה לא?
יש כאן כמה שורות חזקות מאוד. "שושנת הבשר שרה משירת העצבים/ שלושה פרות תלושים ובבטנם יללה."
או "דם ורידיך הכחולים שורק אל כוס ריקה." ועוד..
לקראת הסוף יש איזושהי ירידה לדעתי. החריזה: סדקיך/ שיניך קצת צרמה לי. אולי מוטב:
"ועפר הארץ עוד נושק לסדקים"? לא יודע. בכל אופן, משהו לקראת הסוף פחות עובד לדעתי.