קרא
  • מרדכי גלדמן

    מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי. ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ). ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007). מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ". שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית. פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010). ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998). אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007 הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).

הזעקה

 

הזעקה

 

 

 

 

מישהו זועק שם

מיהו הזועק

והיכן השַם

תמונה אין רואים זולתי קול

יומם ולילה זעקה 

רק לעתים שוככת

ושבה וגואה

מקצה השכונה ועד קציה

כבכי יסורים שאין להם משכך

כקולו של ענק תינוק

שאמו נטשה

או כקולו של כלב נוירוטי אפילו גבולי

שבעליו אינו שב

ואולי חולה בפצע זב

או כנאקת חמור

שערבים מעבידים  בפרך

(היש בשכונתנו חמרים ערבים

המשפצים דירה?)

אין זו בת קול של שכִינָה

או קינת רחל על בניה

אלא אם נתגלגלו בזכר או חיה

גם אין זה קולי שלי

זעקת יסורי המודחקים

שהלוצינציה הקנתה להם ממשות

 

אי אפשר להמשיך  כך

משתגעת הדעת מיסורי הזר

יש למצוא את האומלל ולחלצו

ממעניו או מעינוייו

יום יום כורה הזעקה בחיינו

ומציפה מעמקי ההדחקות

את ייסורינו שלנו

יום יום הסבל והעוול

לא יניחו לנפשנו בַּעָרֵי מִקְלָטָה

 
 

וקדמה לזעקה

זעקת נערה שכנה

" המטורפת"

שהייתה צועקת  בכל בוקר

מאותו שם

אולי התגלגלה כעת בחיה מוזרה

אולי אוסטרלית

שזעקתה כפולה ומכופלת

 

 

או אולי הקלטה היא

(כקריאות מואזין)

של בכי חיה המשתגעת בייסוריה

בה בקשו השכנים האומללים

להשתיק את  הנערה הדוויה

ואף הצליחו –  כי השתתקה

או עקרה לבית אחר

או למוסד

או התאבדה
או לפתע שפר גורלה

 
 

ואולי היינו שפני ניסוי

של רשות הבוחנת

את כוח עמידתנו בסבלות הזולת

ו/או את נכונותנו לחלצו

והיא שהשמיעה את ההקלטה במרחבי השכונה

אך איש לא פעל או הועיל

באין מפריע התמידה שבועות

כציוץ ציפורים או צפירת מכוניות

שההרגל מעלים מהאוזן


 

 עשיתי מעשה מועט

וכתבתי את מקרי הזועקים

ובאותו יום עצמו

הפלא ופלא

לפתע שקטו מרחבינו

אין פרץ ואין צווחה

ריקות  קרירה חדרה

את אפרכסות אוזנינו  הכרויות


 

באו הרהורים חדשים

מהם טובים ומהם רעים

האם המיתו את היצור בזריקה

האם נתנו לו משכך או סם הרגעה

האם העבירוהו לקיבוץ

האם קנו לו כלב חבר

האם שבו בעליו ממרחקים

או אולי לקחו לו פיליפיני או פיליפינית

שהבטיחו לא לעשותו סעודה

או אולי כלאוהו בחדר נטול חלונות

והוא כלוא כעט בקלמר

או קנרי הפוך

וכיצד משפיעה הכתיבה על הנכתב

 

בשעות אחה"צ הוא שב ובכה קצת

בכי קטן, קצר

לא נורא

כך אפשר להמשיך.

 

 

 

 

© כל הזכויות שמורות למרדכי גלדמן