קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
"הסגול " מתוך הסדרה "ירקון"
קרא
-
מרדכי גלדמן
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי. ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ). ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007). מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ". שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית. פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010). ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998). אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007 הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
מוטי נהדר. (ושוב – אתה בטוח שזה מכאן ומפה? הירקון?!)
אני אוהבת את הצבעים ואת מה שמציירים הרוח והזרמים על המים. אין דבר חלק.
מירה, זה מכאן, מהשכונה שלי. התמורות שמקום כמו הירקון החשוף לארועי האור עובר ביום בלילה ובעונות הן אינסופיות.תודה
כאילו ממקום אחר אבל גם מכאן.קודש וחול ישראלי.
כל כך מודה לך שאתה מצייר ירקון אחר.
מירי, תודה. הירקון אחר כל יום ואפילו במשך היום.
סגול ואפוף מסתורין. הורוד נותן הרגשה של כאילו שלווה, הסגול מפחיד.
היי עדנה. גם בעיניי יש משהו מהמאוים בסגול.
יש כאן משהו מן הטרולים בנורבגיה… האורות המסתדרים כמו עינים של יצור מסתורי
זו הייתי אני ולא שום טרול!
סבינה, וואו קפצנו עד נורבגיה. ממש קפיצת הדרך.
סבינה, מיהו הטרול? את או הדובר?
טר-ל-ל-ל-ל-ל-לל-לל-לל
מוטי, עם כל מה שעוללו לו (השאיבה, הזיהום, הפיקניקיה, וגם עודף ה"תירבות") עינך עדיין מוצאת את היופי שישנו שם. לפנות ערב היא השעה הקסומה מכולן.
אמיר, בין ערביים ארוב ליופי הנגלה במערב.
מוטי, הירקון הזה נראה כמו פלורידה במקומות מסוימים, מי חלם שכך זה יראה, בצילום הסגלגל שלך הירקון הארצישראלי…:)
בכלל כל הסדרה מקסימה ומוזר איך אתה מצליח להחזיר ל"פישלון" הזה- עטרה ליושנה…
תמי, התווכחתי עם חבר שנסע לאמזונס וטענתי שייתכן שצילומי הירקון שלי יהיו יותר מעניינים מצילומי האמזונס שלו. יצאתי צודק בסוף, למרות שחששתי שסתם השתחצנתי.
אכן נראה לקוח מארץ אחרת. בזכות הצילומים שלך
מתגלה שגם אצלנו יש שכיית חמדה כה מרהיבה.
איציק, הירקון הוא גן עדן לצלם, כי הוא יכול לברוא עולם חדש מהמעט.
יפה הסיגלון לירקון. סדרת הצילומים שלך מעידה שהוא אוצר בחובו גם סגולות.
מריו, זה הסגול רדיואקטיבי הוא.
בניגוד לאחרים אני לא רואה פה מי מנוחות. שימו לב לעמודי החשמל המשתקפים כרומחים בתוך המים.
My name is Fisher
Giora Fisher
אתה מתבונן קפדן, גיורא.
בעיני הסגול אוצר בתוכו סוד, אפלה מתקרבת, צלום יפיפה שמלווה במוסיקה מתוחה
יפה חני מה שאמרת על סודו של הסגול – הוא מכיל בחובו כבר את כל האפלה. הסגול הוא אפלה נראית.
מעבר לסגול אני רואה את הצהוב (כמעט כתום) שיחד משלימים את כל צבעי היסוד, ואולי מכאן ההרמוניה.
לוסי, מעניין מה שאמרת. כי רגעים לפני שהכל הסגיל הכל היה זהב כתום.
מאיים אך יפהפה. נראה לא מכאן.
תודה יעל. נראה מציאות אחרת, מציאות שנולדה בנפש.
כמה יפה, כמה רומנטי, הזהו הירקון ?
מוטי נהדר, כמו ציור אימפרסיוניסטי.
אכן מה נפלא ומקסים הירקון.
מוטי אתה פסיכוטרפיסט,משורר,מבקר ואמן פלסטי נהדר.
הוסף עוד תצלומים לבלוג,בודאי אלבום התמונות שלך גדוש בהן.