קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
מתוך הסדרה "ירקון"
קרא
-
מרדכי גלדמן
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי. ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ). ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007). מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ". שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית. פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010). ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998). אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007 הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
הי מוטי, כל הצילומים מדברים אבל זו לטעמי עולה על כולנה, על מה הן חושבות כשיושבות יחד כל אחת לבד? לאן רוצות או יכולות להגיע? האם ישארו בסירה? מה יפריח אותן? האם מי תישאר לבד?
תודה אורה. מה שכתבת – סדרת השאלות – נראה כמו התחלה של שיר.
נפלא מוטי. ספור שלם מספר הצילום העדין הזה.
תודה, שולמית.
כמו סירת אלמוות מיצרית שנוסעת או כבר הגיעה לעולם נצחי יותר שבו מתגלגלים הדברים מחדש והלאה. הציפורים הם החוליה המקשרת . כל כך חיות כל כך עכשיו.
מירי, הפירוש הזה מדבר אל לבי.תודה
השתקפויות יפהפיות. משהו זרם תודעתי
דפנה , נראה לי שלכדת רגע בו המציאות נעשית דימוי, אפילו דימוי לא מודע. תודות
מוטי, צילום מקסים.
תודה . שמח שנהנית.
מוטי, איזה יופי! אפשר לחשוב שזה לא מכאן ולא מעכשיו. לרגע.
תודה מירה, גם להערכתי הנוף הזה נעשה דימוי.
צילום יפהפה, כמו ציור מים, בא לי לצייר אותו, הוא רוטט לי על המסך.
חני, אולי תציירי באמת בהשראתו ציור בצבע מיים.
נהדר. נתת לי רעיון להעלות שיר שלי על הירקון. תודה!
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6525&blogID=151
תודה, אראה את השיר.
ציום מיוחד וגם נדיר.
הנוף בדרך לעבודה שלך. תודה
הצילום הכי יפה שלך עד כה, מוטי.
יפה מאד סירת הציפורים הזאת, ואיך העין של מצלמתך צדה אותה בטרם תעופנה
צלם צריך לעתים מיומנות של צייד. הוא צד את הרגע
תודה על ההתבוננות,מריו
חזרתי לטייל בבלוגיה אחרי העדרות מה והתמונות שלך הן מסלול ההליכה שלי
לא פעם אחת, שלוש והנה – עוד פעם המסלול כולו
את כולן אני אוהבת, הכי – את הראשונה, היא נפלאה בעיני
שם המיים זזים ברגע הראשון שאני נכנסת 🙂
יעל, חסרת לי. ברוך שובך. מותר להיכנס למיים העכורים האלה רק במבט.
התכוונתי – נכנֶסֶת לַפּוסט
מן המים אשמֵר
🙂
ברור שהתצלום מבוים והשחפים מבוימים להפליא שחפים מוכשרים גם הדוגית להיט היסטרי משום מה עולים בדעתי שירי בודלר
העולם מביים את עצמו, שלי. מתקשר אולי לאלבטרוס של בודליר, שהוא משיריו הידועים ביותר.תודה
צילום ציורי. קצת כמו ציור אקספרסיוניסטי.
עדנה
עדנה, את בטח מתכוונת לאימפרסיוניניסטי. הירקון הוא גן עדן לציירים אימפרסיוניסטים ופוסט איפרסיוניסטים.
ןזאת הכי יפה.
תודה, סבינה. עונג שבת.
תענוג!