קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
שיר הולנדי
ביום ו" ההולנדי
הִתְקיף המבקר היומרני הולנדר
את אחד משירי
ובאותו יום ו" עצמו
גם הודיעו משגרירות הולנד
על צמצום הסבסוד
שהעניקו למחקרי על ואן גוך
אך כמין קפקא תל אביבי
איני יודע במה חטאתי
כלפי ההולנדים
הן אעריץ רבים מצייריהם
ואן אייק, ואן דייק, רמברנדט, וורמיר
ועוד אחרים מהאסכולה הפלמית
ואהבתי נתונה
למלטש העדשות הגאוני
שחי בין הולנדים סובלניים
בגלות שאין לה תקנה
מנת חלקו של הכופר
באלוהי הדתות המונותאיסטיות
העדפת שוקולד בלגי
על מוצקי קקאו הולנדי
אינה נראית לי חטא רציני
שיש בו כדי לעורר אפילו נקמנות קלה
ניסיתי למדוט על חטאיי להולנד
והעליתי חרס בידי
אך הסתמן לי מחדש
צביונו ההולנדי של אסוני
לנדוד לעד כהולנדי המעופף
מנמל לנמל לנצח
ולעולם לא למצוא לי בת זוג
כלבבי
בינתיים, אני מזמזם לעצמי,
הסתפק בבן זוג נאה וטוב
ובגלגול הבא כבר ירחם ה"
בינתיים, אני מזמזם לעצמי
תקע אצבע בחור שבסכר
ובעודי משתומם
על הופעתה של השורה הגוזמנית
המבשרת הצפה שקשה לבולמה
מבול קמאי המחריב עולמות
טלפנה ידידתי ההולנדית
ציירת נפלאה מאוד
וידידה היקרה ללבי
אפילו יותר מציור של ואן גוך
אפילו יותר מציור של ואן דייק או ורמיר
והודיעה בקול נשבר
כי חלתה בחולי שאין לו מרפא
וימיה קצרים מאוד.
איזה יופי של זרימה מן המצחיק לטרגי.
סבינה, קראת את השיר קריאה מצוינת. חשבתי בזמן הכתיבה על מוסיקה מודרניסטית מורכבת, מעין סטרווינסקי, הנעה בין הגרוטסקי-הומוריסטי לטראגי-רומנטי.
ווידויי, הולך ומתערטל עם כל שורה עד לסוף המפתיע והקוצב כמו סכין זמן חדה
דפנה, מעניינת המטאפורה של ההתפשטות לקראת המאכלת שבסוף. אלה דימויים מעולם הצליבה (ישוע כשה הקדוש וכיצחק). דומני שלעולם לא אשכח את סצנת הפשטת הבגדים מישוע, שצייר אלגרקו.הציור מוצג בקתדרלה הגדולה של טולדו באולם החלפת הבגדים של המשרתים בקודש.
כל השיר הרגשתי כמו בקדימון לאסון והנה זה הגיע. כשאמי היתה חולה חולי קשה שהביא למותה ולא ידעתי עוד מה ניתן חלמתי להבריח אותה ושאלתי
"הולנד, למשל טוב?".
מעניין, שולמית, הדימוי ההומאניסטי שיש להולנד אצל רבים. על כן, כנראה,רצית להבריח לשם את אמך מתוך מחלתה.
מקסים השיר שלך ,מוטי, אכן אתה במשבר הולנדיזם רציני ,אבל חוץ מההולנדים יש אחרים וטובים יותר. אהבתי את שכנות הקומי ,ציני, והגרוטסקי לצד העצוב והטראגי ,יופי של מנגנון הגנה להתבונן בו על קומדית הטעויות הזאת שנקראת חיים , תן להם בראש ,מוטי, יופי!
חנה, אני שמח שהשיר, לפי תגובתך, לא רק הינה אותך אלא גם עורר בך מרץ יצירתי.
מוטי
שיר חזק, מוליך, פורס עולם, מרסק אותו, לוקח שלם, מפרק
שולחת לך ציור ישן מהימים בהם הולנד פירקה אותי, ובמקרה ההוא, האישה של דה- הוך
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/2737575031/sizes/o/
ראיתי את הקישור:דף יפה מאוד.תודה על הקריאה פתוחת הלב.
צוחקים מהווית הולנד עד שבאה עצבות מאותה הולנד, מה שמראה, שאין ערובה, גם לא בהולנד, רק לעליזות וקלילות שכזו, גם לשם מגיע עצב, ואת כל הגדולים הזכרת בשם, רק לא את שפינוזה, אולי בגלל שהיה יהודי ואולי בלי סיבה.
איציק יקירי – שפינוזה היה מלטש עדשות … והוא מלטש העדשות שבשיר.
איציק, קראתי שוב את תגובתך ונראה שדווקא ידעת שמלטש העדשות הגאוני הוא שפינוזה אבל תהית מדוע לא נקבתי בשמו.
אכן חומר למחשבה. אחשוב על זה. מכל מקום לפי תיאורו זהותו ברורה. בעוד מפעלם של האחרים, שנקבתי בשמותיהם, לא תואר מעבר לעובדה שהיו ציירים אדירים.
מתי הספר? מחכים פה!
היי יניב.תודות. מקווה שאתה צולח את הקיץ בהצלחה. הספר החדש קצת יתעכב כי הוא חובר לאסופה של כל שירתי. סוכם עם הקיבוץ שבתחילת השנה אני אמור להגיש את האסופה המקיפה.
מוטי, החולי מקנן לאורך כל השיר ועדיין בא כמו גרזן בסופו. רוצה לומר שיר קשה שיר יפה שיר.
שירה, ננוח מהתעוקה במיטות של הולנדיה
ונקרא שירים של משוררים טובים ובעלי מידה של הומור.
!
🙂
!
🙂
זרם תודעה קומיטראגי (והקומי מתחיל כמובן מעצם ה"אובססיה" ההולנדית) שמוביל את הקורא בלי הכנה מראש אל מכת הקרקעית שבסוף
לכאורה זרם תודעה. הקומי והטרגי אכן שולבו אבל גם הגרוטסקי והרומנטי ועוד.
תודה .
מוטי, מה ששבה את ליבי הלא הולנדי, זה האופן שבו אתה אורג רקמה אנושית משברים, כעס, אכזבה וכאב ההולכים ומתפוגגים והופכים לחמלה וביטוי עמוק של צער על נפש קרובה, מה שמחזיר את החיים לפרופורציות הנכונות.
הקומי מעצים את הטראגי.
בעניין נוכחותו של המתקיף – אני לא בטוח שהיא נחוצה כאן בציון שמו. למהלך הוידויי המרגש.
מהלא הולנדי המעופף:)
היי יצחק. אחרי התקשורות הרומניות בהן לקחת חלק בבלוגיה תוכל לפתח את המשפט שכתבת כאן כך: אינני ההולנדי המעופף כי אם הרומני המקורקע :).
איזכורו של הולנדר היומרני היה הכרחי
בבנין השיר ומוצדק ואפילו חשוב מהיבט אתי.תודות
יצא יצחק אבל הכוונה אליך מוישלה כמובן.
רעיון נפלא לפתיחת שיר.
אבל לא מכיר רומני מקורקע –
יש גם מעופפים, ואם לא, אז סולם – סולמות שונים לידם.:)
מודע לצורך ולהכרח – עקבתי אחר הדברים.
צחקתי צחקתי, ואז באה השורה האחרונה. התפעלתי מאוד מהיכולת הזו להחליק בצורה כה משכנעת, קלילה כמעט, מאירוניה לכאב האמיתי, שמביא הסוף המנגח ממש, המצמרר.
היי יעל. אני שמח שצחקת וגם שעמדת על המיומנות של המעבר מהאירוני אל הטרגי.
תודה
ההולנדים אוהבים לחשוב שהם חסכנים
במשך השנים אבד להם החוש הזה
המפותח שיש לחסכן, שמזהיר אותו
מפני מעשי קמצנות
כאשר אתה בא לביתם של הולנדים , ומגיע הרגע בו מוגש קפה
האשה מוציאה מהארון קופסת פח עם ציור של קלומפייס(נעלי העץ האלו), פותחת, מגישה לכל אחד עוגיית עץ אחת , סוגרת ומכניסה את הקופסה לארון.
מר וכסמן, הרי זו הברקה לכנות את עצמך ואן יוסי. אני מכיר את השיטה
הזאת בהגשת עוגיות. היא הגיעה לישראל.
מי שהגישה כך עוגיות, הייתה סוגרת את הקופסה אחרי כל עוגיה שנלקחה ומסבירה שהיא שבה וסוגרת מיד כדי ששאר העוגיות לא יתייבשו.