מרדכי גלדמן
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי.
ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ).
ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007).
מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ".
שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית.
פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010).
ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998).
אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007
הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005.
הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה
באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
בהצלחה, היכן אפשר לראות עוד יצירות שלך (באינטרנט?)
וכל הכבוד על הרב-גוניות.
הרבה תודה אילנה. אני אעלה בימים הקרובים מקבץ מהיצירות שיוצגו בתערוכה.
אשמח כי אני לא כל כך ניידת מחוץ לעיר.
בהצלחה.
בהצלחה!
הזמנה יפה
ובהצלחה
אור גדול! (ראיתי את העבודות במייל והן חזקות מאוד). תודה על בארת ועל הכול. שלך, יוסי.
בהצלחה מוטי, שיהיה לך אור גדול.
בהצלחה מוטי
מוטי, מה שמצולם כאן נראה יפהפה. חבל שאני לא שם כדי לראות.אדמיאל
יפה האור, מוטי, כמו שכבר כתבתי לך.
שיהיה בעונג והצלחה !
בהצלחה.
אתה מגוון. כייף לך.
למה בחרתם במשמעות התיאולוגית של כור מצרף דווקא?
מוטי, צריפה מוצלחת. האור יפה ולרואה ינעם וימתק
יהודית , חלק מהעבודות נעשו אחרי מות אמי והן כדים לאפר. על כן בחרתי, בהסכמתה של היולי, בשמו של אחד המדורים בעולם שלאחר המוות שראה דנטה בחזיונותיו. יש בזה גם אסוציאציה
לשירה,כמובן. אחרי כדי האפר נוצרו כדים שעליהם יש מוטיבים של צמחיה.היצירות של היולי ושלי צורפות מהחומר ההיולי את האמנותי, כך אנחנו מקווים.
תודה לכל המברכים. הברכות משמחות את לבי מאוד.
זה נשמע מאוד חזק, אני אבוא לראות.
הפרגטוריום הוא שלב מעבר בין החיים לגן העדן, לנשמות שחטאו חטאים שדינם אינו גיהינום, זה חלק מהאמונה הקתולית.
אבל אתה בטח יודע את זה.
יודית, מאוד אשמח אם תבואי לתערוכה.
"הקומדיה", אגב, תורגמה לעברית בצורה די גרועה. עם זאת אפשר להתרשם דרך התרגום מהחזיונות המדהימים שהיו לדנטה.בעיני כמה משוררים נכבדים (אליוט, בורחס ועוד) זהו השיר הגדול בכל הזמנים.
בהצלחה מוטי. אני מאוד אהבתי את המסכה ההיא, ששלחת במייל עם הכדים. עכשיו אני חושבת שזו מעין מסכת קבורה אולי.
יעל, המסכות כולן מתכתבות עם מסכות נאוליטיות שמצאו בחפירות של שער הגולן. אני אנסה להעלות כאן מדגם מהמוצגים כמו זה ששלחתי לך במייל. תודות.
מה שהנחת בשערי הפורגטוריו
מפתֶּה
נראה (לי) קריר ומכיל –
בינתיים?
ב ה צ ל ח ה!
יעלה, תודות. לפתע, למקרא דברייך, עלה בדעתי שרוב המברכים יספקו בברכתם ולא יבואו לתערוכה בערב פתיחתה או אחרי. אז אני אומר בקול רם – אנא בואו לראות את יצירותינו.
מצטערת שלא הגעתי לפתיחה – מקווה שהיה מוצלח ועוד יהיה.