קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
אביב 2005
שכחתי את זיקנתי
ואת החלקה החולמת על גוויתי
והייתי לציפור נחלים
בצלילה אחת
לכדתי דגיג כסוף ומפרפר
ונמלטתי בזריזות מהשחפים
שבקשו לחטוף את בלעי
אחר נעלמתי בתכלת
קרא
-
מרדכי גלדמן
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי. ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ). ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007). מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ". שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית. פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010). ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998). אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007 הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
נפלאות בעיני המטמורפוזות שבשיר המתגברות על תודעת הזקנה והמוות.
אתה צודק משה. בשיר הנפש נהפכת לכל דבר. נמהלת בכל.
דימויים חדים וממוקדים לזמן הקרוב למוות ומעט אחריו. חזק.
איציק, אם לצטט את אליוט בקוורטטים:"כל ביטוי וכל משפט הוא ראשית ואחרית,/כל שיר כתובת-מצבה. וכל פעולה היא צעד אל הגרדום, אל האש,
במורד לוע הים/ או אל אבן לא מפוענחת"
כמה חיים יש בדגיג כסוף ומפרפר נישא בחטף אל על!
אמיר, טבעי בעצם שגם אתה תבחין בדגיג הזה.
איזה דימויים.וההעלמות בתכלת. הפנטזיה שלי היא לעוף ולהיעלם בתכלת.
עדנה, אם יצא פעם, נעופף יחדיו באותה תכלת, ונהיה תאומי התכלת.
בכייף!
ולו לרגע להיות ציפור
ולהעלם בתכלת, איזה יופי של
רגע קסום
פורים שמח
פורים שמח גם לך ליז.
עשה לי הרבה טוב בלב השיר. חג שמח מוטי יקר שלי.
חג שמח יעל, תודות…
איזה עצב,אבל בכל זאת בתכלת.
עפתי איתך, מוטי.
כל כך מעט וכל כך הרבה.
שלך, יוסי.
יוסי, נראה לי ששנינו די מעופפים.
אחד השירים המרשימים ביותר שקראתי, פואטית ואסתטית.
כולם רוצים לחיות. כך.
נהדר מוטי.
וואו. תודה סיגל.
פגישה עם הטבע הניצחי, או שיר או ציור שנשאר…עדין ויפה.
אילנה, אפשר לחשוב עליו באקוורל דומה לאקוורלים שלך או אולי של טרנר.
אני וטרנר באותה נשימה.וואו תודה…