קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
זהו השיר החותם את ספרו של דניאל כסיף "שירי תמיר"(הקיבוץ המאוחד, 2007) והאחרון במקבץ שהבאתי כאן.
כלום יכולתי, תמיר
וכלום יכולתי, תמיר
שלא להיכנע
לפיתויים הזדוניים שהעירו את תשוקתי
לתכסיסיך שנועדו לעורר את קנאתי ותשוקתי כאחת ?
בְּעיקול מִדְבָּרי נווד נתקל בנווד
אך אחיזתנו הקנתה ממשות
לכל הזמן כולו
כי בין פגישותינו המתנתי לפגישותינו
בקומי בבוקר ידעתי אל מה
ומידי שוכבי על מיטתי בלילה
בְּךָ הרהרתי
עד שטבעתי בחלומות
כמעט שכחתי מי הייתי ומי לא
מה הישגתי ומה החמצתי
מה חסרתי ומה אני חָסֵר והולך
רוב פנַיי נעלמו כְּלֺא היו
ועמם גולגולת המת
הייתי לאיש אחד, מאוּחד בכיסופים
ותשוקתי גאתָה עזה וגועשת
כתשוקת בחורים פראיים
ולא היה בה שום פיחות ולא יהיה
על-זמנית הפכה, כאיתן טבע –
באשלייתי מצאתי את המוחלט
וכלום יכולתי, תמיר
שלא להיכנע לתכסיסיך
כאשר לבי היהודי, הישועי, הבודהיסטי
ידע שאין לך דבר להציעו
לבד מהפיתוי
לבד מאותו נוגָה רקפתי מושחת
של נער-תמיד המתרוצץ אחר חושקיו ?
כלום יכולתי למנוע ממך
לגנוב אותי
לגבור עליי
להפוך שליטו האדְנוּתי של לבי ?
כי בלא עורמת הפיתוי
היה נפער עלינו הריק שֶלְךָ
ריק גדול ונורא מִשֶלי
ריק שמעולם לא נִמְלָא
ריקותו של המפסיד מראש
ריקותו של המסרב והשונא
ואהבָתי, כל אהבָתי
אהבה גדולה מכל שידעתי
היתה נחוצה לנו
כדי להשכיח ממך ואף ממני
כי מאחרי הצורה המצודדת בה התכנסתָ
לא נסתרת שום ישות אחרת
ובוודאי לא ישות המוארת
ולוא גם באורו העכור של השָחַר
ותקווה בי כי אהבתי אליך
תציב בלבך מִקדַש קטן
בו מחזור השירים שכתבתי אודותיה
יהיה כְּכַד המלא אהבה עד גדותיו
ממנו תשְתֶה עוד ועוד
כאשר יֵעוֺר בך הצמא האכזר
המחסור המְכוׂנֶן, הגרעיני
עד שתשגשג לבסוף
אל ישותך הטמירה
אל צורתך העצורה
האפשר כי אהבתי הנסערת כלפיך
נבעה בעיקר מצורתך העתידית ?
אחרי פרידתנו
הענקתי לך בחלומי ארבע מתנות
שלוש מֶהן לא ידעתי מָהן
והרביעית היתָה מַשְכִּית מזכֶרֶת:
שני ריבועים מזהב טהור
שסגורה ביניהם תמונתנו
פָנים אל פָנים
ובינינו עיגול שחור
כנקודה או חור –
הנה מתנתי לפניך.
נפלא
תודה מירי. כסיף בוודאי ישמח מאד לשמוע זאת.
שיר שדורש מאמץ מחשבתי וגם טכני כיוון שהוא אינו מנוקד וגם הפונט אינו ידידותי במיוחד לעיניים. אין לי ספק שפונט מאיר עיניים יחד עם ניקוד יספקו חווית קריאה טובה יותר.
איריס.לבקשתך החלפתי את הפונט. לנקד את השיר ממש מסובך מדיי. יש בו ניקוד מסוים .
תודה!
יפה. יש פה שימוש בהמון דימויים ואני אפילו מוצאת בו משהו קצת נוצרי… השילוש הקדוש של שניהם עם הנקודה השחורה….
החלום ושברו.
מוזר לחשוב שהוא באמת אהב אותו
אבל לא אהב אותו כי אם ישות שהיה נדמה לו שהוא היא. אבל זאת הייתה אהבה גדולה, אבל זאת לא הייתה אהבה בכלל. והמשחק בין שני הקטבים האלה הוא המתח של השירים מבחינתי.
כך אני רואה את זה. אבל זה קצה קרחון.
היי שירה. עד השיר האחרון יש עוד המון שירים – ביניהם קבוצה גדולה של שירים שנכתבו כסמסים – המבהירים את ריבוי פניה של ההתאהבות הזאת. על משקל המשפט הנדוש כבר :להיות ולא להיות" אפשר לומר :"היה ולא היה".
צריך כמובן להיות:להיות או לא להיות. הסיבות לטעות היו יכולות לאכלס מאמר רחב יריעה על המלט. אבל
זה לא שייך לכאן והמצע צר.
מקסים.
תודה יעל. אעביר