מתוך "שירי תמיר" של דניאל כסיף (הקיבוץ המאוחד 2007)
דִּמּוּיִים
אַתָּה נַעֲנֶה לִי חֶלְקִית
וּמְסָרֵב לָתֵת לִי אֶת גּוּפְךָ
אַךְ גּוּפִי אֵינוֹ מְוַתֵּר וַאֲפִלּוּ מִתְעַקֵּשׁ
הֲרֵינִי דּוֹמֶה לְאַחַאב
הָרוֹדֵף בְּמֶרְחֲבֵי הָאוֹקְיָנוֹס
לִוְיָתָן לָבָן
יְצוּר מַעֲמַקִּים בְּרֵאשִׁיתִי
שֶׁתְּנוּעָתוֹ הָאַדִּירָה
עֲלוּלָה לְשַׁבֵּר אֶת סְפִינָתִי
וּלְהַטְבִּיעָהּ בַּמִשְׁבָּרִים
אַךְ מוּטָב אוֹחַז דִּמּוּי אוֹרְיֶנְטָלִי
לְתֵאוּר מַצָּבִי הַסֶּנְטִימֶנְטָלִי
כָּעֵת אֶתְמַכֵּר לְצֵיד הַצְּבִי
אֲנִי צַיָּד אַךְ חֵץ בַּלְּבָבִי
אֲנִי הַצַּיָּד הַנִּצּוֹד
שֶׁצַּד הַצְּבִי.
חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת
סָפֵק אִם תַּאֲמִין לְכָךְ
אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה אַהֲבָתִי כְּלַפֶּיךָ
חָשַׁבְתִּי בְּעִקָּר עַל הָאֹפֶן בּוֹ תְּטַפֵּל בִּגְוִיָּתִי
כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ שְׁעָתִי
חָשַׁבְתִּי כִּי מָצָאתִי סוֹף-סוֹף
וּבָעֵת הַנְּכוֹנָה
אָדָם מְהֵימָן וַעֲדִין נֶפֶשׁ
שֶׁיֵטִיב לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתִי
וְיִטֶּה לִי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת
אִם גַּלְמוּד אֶהֱיֶה בְּמוֹתִי
וּבְדִמְיוֹנִי הָיִיתִי גּוֹמֵל לְךָ מֵרֹאשׁ
וּמַעֲנִיק לְךָ אֶת כָּל רְכוּשִׁי
אֶת כָּל יֵשׁוּתִי
אֶת כָּל כֻּלִּי הֶעֱרֵיתִי לְתוֹכְךָ
כְּדֵי שֶׁאִוָּתֵר
כְּדֵי שֶׁאִוָּתֵר בְּךָ
כְּאב הַנּוֹתָר בִּבְנוֹ.
חסד של אמת. כל כך יפה ופוצע, תחינה אישית לפירוק והשלמה. לא פלא שאני מרגיש עכשיו [דקות אחרי שסיימתי את הקריאה] את הבשר נמוג לתוך הגוף. בכלל, כל שירי המחזור, והלא יש בידי את הספר! – חודרים כמו מחרוזת יהלומים לתוך החיים של כולנו
אני אמסור את דבריך לדניאל. בינתיים אני מודה לך בשמו. הוא בוודאי יתלהב.
בוודאי תשמח לדעת שככל שאני זוכר הוא אהב את ספר השירים שלך שיצא בשעתו בע"ע.
תודה. שלא ישכח ללגום מפרחי החורף. בשעה זו, אפילו אופליה עשויה להתעורר
מוטי שלום,
ניכנסתי פעמים רבות כדי לקרוא את השירים החזקים הקשים הללו , לא היה בי אומץ וכוח להגיב, לעוצמת הכאב הזה, המכניס אותנו פנימה שאולי מדבר אל רבים איתנו.
חסד של אמת .