אני אוהבת לכתוב בלילה.
כולם מפנים לי את הזמן ומשקיטים את הרחוב. לכבודי.
זהו שיר הלל לליל.
אֶל נְתִיבֵי דְּמָמָה יוֹבִילוּנִי זְרוֹעוֹת הַכְּמִיהָה
אֶל מְחוֹזוֹת הַשֶּׁקֶט יוֹלִיכֵנִי חֵפֶץ הַנֶּפֶשׁ
בֵּין הִילָת הָאַשְׁמֹרֶת הֵתִּיכוֹנָה לִנְהָרָת הַלְּבָנָה.
וַיֵלְכוּ נְתִינֵי הָאוֹר אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ
וַיִזְרַח הַלֵּיל.
וְהַתַּן מְיַלֵּל עַל…
עָלֵי רַעַל מְיֻבָּשִׁים עטוּפִים נְיָר
בִּנְחִירָי עָשָׁן מְטַיֵּל
בּאזְנָי צִפְצוּף רָפֶה שֶׁל שְׁאוֹן הַיּוֹם, מְסָרֵב לְהַכִּיר בְּקִיצוֹ.
וַיִפְרֹץ מַעְיָן הַמִּלִּים מִבֵּין אצְבְּעוֹתָי
וַתְפָלָח נְעִימָת מוּאָזִין אֶת רַעַשׁ הַדְּמָמָה
וְאָז תִּשְׁקֹט הָאָרֶץ.
לִכְבוֹדִי
שיר יפה מאד.
ומסקרן לגעת מהו המקום בו את גרה שבו נעימת מואזין מפלחת את הדממה..
לגעת= לדעת…
אליענה, גם במקורות לגעת=לדעת! 🙂
הממ…נכון 🙂
אליענה ושירה תודה,
אני גרה בראש העין,
כפר קסם מאוד קרובה,
לפעמים המואזים מעיר אותי משינה בסביבות ארבע-חמש לפנות בוקר.
בזכותו כתבתי לא מעט שירים.
הנה אחד מהם:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=145&itemID=1220#post1220
שיר נפלא, גלית! ממש ממש נפלא. המואזין הוא השראה מופלאה, ללא ספק.
תודה שירה 🙂 גם לך לא חסר..
תבואי כל יום
גלית יקירה, אמן!
גלית, תודה על טקסט מיוחד.
הערה/ הארה קטנה: מאחר ואת עושה שימוש במִשְׁלב תנ"כי, האם את יודעת ששימוש בפעלים בהטיית עתיד בצירוף וו החיבור המנוקדת בפתח מכוון לעבר ולא לעתיד? אם וו החיבור מנוקדת בשווא, אזי היא מכוונת לזמן עתיד.
בשיר שלך יש גם וגם. לא שעירוב הזמנים פוגם בהכרח.
וַתשקוט הארץ = הארץ שקטה.
וְתשקוט הארץ = הארץ תשקוט.
(וגם לי יש מואזין בקרבת הבית. מן המרפסת נשקפת יפו העתיקה, וצליל המואזין מגיע גם אלי. אבל ממרפסתי נשקפים גם כנסייה ובית כנסת).
שחר מריו
המון תודה על ההארות הבונות.
אז כשכתבתי את השיר הרגשתי שאני "זורמת" ב FREE STYLE על השפה התנ"כית. התכוונתי לתיאור התרחשות הזמן הווה כי השיר נכתב בדיוק בשעת לילה עם די ג"יי מואזין כפר קאסמי.
נכון שעירבבתי. סוג של חילול קודש מבחינתי.
איך כותבים הווה?
תודה ושוב תודה
גלית
שיר מקסים גלית.
עבדתי תקופה רבה בלילות וזה ממש עולם אחר. אני אוהבת את הלילה הרבה יותר מהיום. הצלחת לתאר את ההרגשה בצורה נפלאה!
גלית,
אהבתי את השימוש ב-וו התנכית:
השימוש של "וַיֵלְכוּ נְתִינֵי הָאוֹר אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ"
וַיִפְרֹץ … וַתְפָלָח
נפלאה ההתגרות בלשון, בשפה העברית שמתגרה בחן ובאהבה ברובדי הלשון העברית,
יפה השיר ומתוק עד לשד העצם.
שיר מתוק ורענן, גלית. אוהב את החופש שאת נותנת לעצמך ללכת גם על רבדי שפה לא דיבוריים, שפת המקורות. מה גם שנעימת המואזין [במקרה שלך – כפר קאסם] מלווה אותי כל חיי. עודד
המון תודות עודד
המש לעודד 🙂