גלית וסקר משוררת מוסיקה

  כשמסך שחור יורד על הבמה  / גלית וסקר                            כְּשֶׁמָּסָךְ שָׁחֹר יוֹרֵד עַל הַבָּמָה הַהַצָּגָה שֶׁלָּךְ נִגְמֶרֶת  וּבָרֹאשׁ מַתְחִיל הַסֶּרֶט. בְּמַצָּב מִלְחָמָה הַצְּדָדִים הַנֶּאֱבָקִים הֵם אֲנִי מוּל עַצְמִי. בָּעֹרֶף קְרָב הַתָּשָׁה שֶׁל מַחְשָׁבוֹת וּבָחֲזִית נֶאֱסָפִים וּבָאִים  מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם  אוֹיְבֵי נֶצַח.    רִאשׁוֹנָה בַּמַּעֲרָכָה מַגִּיעָה הַקִּנְאָה. מְרִירָה, סַרְקָסְטִית וְחַדָּה כְּתַעַר, פּוֹשֶׁטֶת גְּלִימָה אֲדֻמָּה כְּאֵשׁ, מַצִּיבָה שְׁתֵּי רַגְלַיִם אֵיתָנוֹת עַל אֲדָמָה ...

    את השיר הזה כתבתי אחרי אכזבה שהייתה לי ממדור ספרות באחד העיתונים. אמרו לי לא ומצד שני פרסמו שיר של מישהו אחר, כזה לא ראוי… אז בטוח אמרתי פרוטקציה. לפחות יצא לי שיר ואני בטוחה שכל אחת ואחד מאיתנו מרגישים כך לפעמים… במבוע היצירה/ גלית וסקר                           מִבֵּין לְחִיצוֹת יָדַיִם הדוּקוֹת נחְלצוֹת טִפּוֹת זֵיעָה מָרָה וְיַשְׁקוּ אֶת עֵץ ...