|
|
כְּמוֹ אֶת בֶּגֶד הָאֹשֶׁר בְּשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים
אֲנִי מְגַלָּה עַצְמִי: אַח! מַה יָּפֶה!
פַּעַם אֶתְמַתֵּחַ, פַּעַם אֶתְכַּוֵּץ כְּאַקּוֹרְדְּיוֹן,
פַּעַם אֶפְרוֹץ בִּבְכִי: הַכֹּל אֲנִי יְכוֹלָה!
וְאָז לִקְרָאתִי אֲנִי עָפָה, לֹא יוֹדַעַת בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ,
תּוֹפֶסֶת, שׁוֹמֶטֶת, מִתְיַשֶּׁבֶת וְשׁוּב קוֹפֶצֶת,
כְּאַלּוֹן הַצָּאר מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹרֵג עוֹמֶדֶת,
אַח! בַּמִּרְוָח הַמָּתוֹק שֶׁל בֵּין הַתְּשׁוּקוֹת.
נהדר. תודה
תודה.
שיר יפה, והתרגום מוצא חן בעיני.
תודה, קליה.
איזה יופי של שיר.
תודה, אליענה.