סדר-יום משורר וסופר
***
הבטן מתכווצת פנימה
והרגליים כושלות להניע
את גלגלי האופניים.
היום מהביל כמו תבשיל
העוף בתפוחיי האדמה שבישלה
אימי בטרם יצאתי מהבית
וריח הבושם של שתי הנערות
שחלפו על פניי גילה בי זמן
שלא פגשתי מאז שעזבה זאת.
שתיהן בתיק עבודות שחור
ומשקפיי שמש גדולים
ובכלל לא הבחינו בזה שנשמט
מאופניו כשנשבה בריחן.
וכעת לשוב ולדווש, הזמן דוחק וצריך להגיע.
ואין כוח. והשמש.
כרגע חזרתי הביתה מהחום הלוהט/מבשל הזה. מזדהה עם מה שכתבת.
אהבתי.
צריך לשים תמרור :
זהירות! סטודנטיות לאמנות חולפות !
תודה עדי ושירי
סכנת נפשות, יאיר 🙂
והקלות הבלתי נסבלת שלהן – לא פחות כמובן. יפה
וקצת נוקדנות ברשותך: לא צ"ל "שתיהן עם תיק עבודות שחור / ומשקפיי שמש גדולים"?
תודה אמיר.
הצדק איתך.
עוד רגע גם אני אהיה סטודנטית על אופניים.
יהיה לי חם. יהיה לי תיק עם עבודות.
מטלות.
יהיה לי בושם, וגל של ריחות.
ואולי, רק אולי יהיה משורר, שיראה אותי מבעד להכל.