סדר-יום משורר וסופר
בחלומותיי
בחלומותיי:המון אנשים.
חדר אחד.צחוק רועם.
גוונים שונים של עיניים.
מרצדים. מביטים בי.
ואני לא נמצא. כמו נשמה:
ללא גוף.ללא תשוקה.
אני חולם את בדידותי
מבעד לבדידות הכל.
ולעד יש אלוקים.
וכל חטא עובר כחטא.
ותשובה אין.
בחלומותיי
בחלומותיי:המון אנשים.
חדר אחד.צחוק רועם.
גוונים שונים של עיניים.
מרצדים. מביטים בי.
ואני לא נמצא. כמו נשמה:
ללא גוף.ללא תשוקה.
אני חולם את בדידותי
מבעד לבדידות הכל.
ולעד יש אלוקים.
וכל חטא עובר כחטא.
ותשובה אין.
שיר מאוד יפה. יש בו הרבה מה ללמוד. אהבתי.
אהבתי את תמונת הבדידות הקיימת-לא-קיימת שתיארת בתחילת השיר; אני לא בטוח שאני מבין את הקישור לחטאים בסופו, אבל התחושה של הריחוף-ללא-תשובה נותרת.
הקשר לחטאים הוא הקשר להיות האדם בחלומו נשמה. כלומר, כאשר אדם הופך לנשמה אין החטאים אמורים להיות קיימים בעבורו.חטאים זה דבר גשמי שמונע מעצם היות הנשמה כלואה בגוף.
ותשובה אין?
אמרת בעצמך ולעד יש …
כן יש אותו בכל מקום…
וגם את הבדידות הוא המציא כדי שנגלה דרכים יצירתיות מה לעשות עם זה.
להתראות טובה
את צודקת.
ועדיין :" ותשובה אין".
וכל חטא עובר כחטא.
זאת שורה נהדרת.
מזמזמת מרוב שהיא טעונה.
לא מתחשק לך לפתוח אותה עוד ועוד? אולי אפילו לפתֵח לשיר בפני עצמו?
ראשית תודה.
שנית, אני חושב שדווקא העובדה שהיא טעונה מורה על שצריך להשאירה כך, כלומר:העניין שבה והפחד שבה (בעיניי)יכולים לתת כוח נוסף לכל השיר.