סדר-יום משורר וסופר
המחשבה על רעות בגבעה בנווה שאנן (חיפה).
כשנתנה לי את הספר האדום של ביאליק
מקעקעת אותי למיטה. היינו אוהבים משך שנה וחצי.
בחוץ קר.וכפות הרגליים כואבות לי מעייפות.
הלב שלי מתכווץ ומתכווץ וכמעט שאינו משתחרר.
זה היה לפני שנתיים. היא בכתה שם כשנתתי לה לאה גולדברג
ואמרתי שרציתי לתת לה דבר מה ממני.
כעת היא עם אחר: גבוהה. אדמוני.וביקשה שאחדל להזכיר
את הלילה ההוא בגבעה בנווה שאנן שהיה
הפעם האחרונה ששרתי "פינק פלויד" בדואט.
שיר יפה מאוד, למרות האכזבה שבה והעצב היא מביעה מלאת חן. אהבתי.
מאוד מוחשי, כאילו נתת לנו לטעום קצת את החוויה שלך. תודה
אהבתי
היי יאיר
זה באמת מחשבות רעות, זה צובט בלב, ואין מוצא, הפעם האחרונה ששרת דואט את פינק פלויד, היה ביצוע טוב… אני בטוחה, אבל יש עוד ביצועים טובים…
העולם פתוח, והשיר שלך משאיר לי מקום למחשבה, על כל מיני מחשבות רעות שיש לי…
ממש הכנסת אותי למחשבות שלך!
להתראות טובה
תודה על הדברים.של כולן.לך טובה אכתוב שלא התכוונתי לרעות מלשון רע אלא לרעות שם של אישה שאהבתי.