סדר-יום משורר וסופר
בס"ד
חמלה*
אהובתי נוהגת לפרום סריגיהּ
ולהביט בחוטי הצמר
יוצאים זה מזה :
חוט השני מחוט הארגמן
חוט התכלת מחוט השְחור ,
אהובתי נוהגת לפרום סריגיהּ לעיניי
למען אדע כי אין בליבה חמלה.
פורסם בחוברת "עמדה" מ"ס 17
בס"ד
חמלה*
אהובתי נוהגת לפרום סריגיהּ
ולהביט בחוטי הצמר
יוצאים זה מזה :
חוט השני מחוט הארגמן
חוט התכלת מחוט השְחור ,
אהובתי נוהגת לפרום סריגיהּ לעיניי
למען אדע כי אין בליבה חמלה.
פורסם בחוברת "עמדה" מ"ס 17
לא יודעת מדוע, אבל השיר שלח אותי לאווירה אוריינטלית-אקזוטית, הייתי שמחה לעיבוי מטאפורי נוסף שלו, נראה כמו התחלה של שיר (טוב).
וואו. חשבתי כמה זה מפחיד אותי הפרימה הזו ואז בא ההסבר. שיר מצוין.
תודה לי.
הפרימה של סריג היא סמל נודע של נאמנות. פנלופה הייתה פורמת מידי לילה מה שארגה ביום. היא הבטיחה למחזריה שתענה רק אחרי שהאריג יישלם. בגלל שפרמה – האריג לא נשלם. לבסוף חזר אודיסאוס והרג את כל המחזרים שהתעלקו על משק הבית ועל פנלופה גם יחד. .
חזק, ויחד עם ההסבר של מרדכי, (מוטי או מרדכי?) אפילו עוד יותר.
מוטי
סגור. 🙂
מוטי. לא חשבתי על זה.נפלא.וודאי התת-מודע שמנתב את כתיבתנו להיכן שהוא חפץ.
יפה. לפרום כדי לסרוג מחדש. להרוס כדי לבנות מערכת יחסים איתנה יותר. אהבתי.
היי יאיר
צריך להוסיף את התמונות של מירי עם הסריגים
שיר פתוח… למען אדע כי אין בליבה חמלה
ואולי למען תדע, שאין בלבך חמלה?
להתראות טובה
טובה זו תמונה אחרת
תמונה של פרימה והפרדה ואולי אפילו פרידה. האם פנלופה עושה את זה לאודיסאוס אחרי שחזר או שזו התרגולת היומית שלה עד שיחזור
האם אהובתך אומרת לך משהו?
מיהי?
אוהבת את השיר
היי מירי, איך אנחנו מתכתבות לנו…
ניראה לי שאת יותר שלמה מימני עם השיר… אני אולי לא בטוחה עם המסקנה שלו, ואולי צריך ספק, ולא מסקנה אחת!
בכל מקרה הסריגים שלך מנצחים.
להתראות טובה
מירי. זאת התרגולת היומית שלה עד לשובו של אודיסאוס, כדי להמשיך בסירובה למחזרים המנדנדים.
חזק, יאיר. נשגבגב מבינבינתי – כן תת-מודע, לא תת-מודע. הכל אפשרי בשיר, שהרי מהי שירה אם לא אודיסאה רוחנית?
אוהב את השיר מהבטן, גם בלי פרשנויות