אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵעַצְמִי, נַעֲשֵׂיתִי רָעֵב משורר, עורך ספרותי ולוגם קפקא בלילות
הלכתי לקחת מהגר את הדברים האחרונים.
חולצה מלפני 11 שנים (ציור של שרון)
אגדה למבוגרים (אוסקר וויילד)
שום גמדים לא יבואו (הקדשה, "ליקיר עם החיוך")
ופטפטנו שעה. עישנתי 7 סיגריות,
ליטפתי את החתול
ויצאתי בלי לטרוק את הדלת.
רק באופנוע נזכרתי שלא אמרתי כמעט כלום.
ובכל זאת ספרתי על הדיכאון, ההליכות הארוכות
ושאלתי האם היא בכלל אוכלת משהו מאז שנפרדנו.
את לא בתקופה טובה, חתמתי והדלקתי עוד סיגריה.
עכשיו אני בבית. רוכן אל הנייר.
על הרצפה שני שטיחים מחפשים את רחוב בן-משה.
אני מציץ מהחלון וצועק להם להיות בשקט.
18.9.06
חמים, יש בזה את האויר, משאיר מקום למחשבות
להתראות טובה
להתראות יקיר
זה יפה.
תודה שירה. אין כמוך
יפה
תודה
נותן תחושה של החיים. אתה יודע.
מעביר טוב כל כך את הפרידות האלה שאני שונאת.
מיכל היקרה, מתי לאחרונה נפרדת? הלא הציורים שלך הם כל-כולם מפגש אחד ארוך!
תודה אביטל, לכך בדיוק התכוונתי. לשרטט את הטופוגרפיה של פעימת המציאות לתוך הא"ב
אני תמיד נהנית לחזור משבוע ארוך בצבא ולקרוא את כל השירים החדשים שאתה מפרסם במשך השבוע!
גם את השיר הזה אהבתי מאוד, האמירות הקטנות והאישיות בתוך הסוגריים בהחלה לדעתי עושות אותו…
רות
רות היקרה, שוב תודה. האמת היא שאני מתחיל לחכות לסופישבוע..