מִן הָרֵיקוֹת.
רוֹקַנְתִּי אֶת שָׁרוֹן וְאֶת יָפְיָהּ, רוֹקַנְתִּי אֶת גּוּפָהּ. רוֹקַנְתִּי לָהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעֶצֶם, חָנַקְתִּי אֶת רֵיחָהּ. פָּגַעְתִּי בָּהּ
כְּמוֹ שֶׁפּוֹגְעִים בַּזְּבוּב בָּאַמְבָּט, שָׁטַפְתִּי צְלִיל בִּכְיָהּ.
רוֹפַפְתִּי וְשִׁחְרַרְתִּי אֶת סִכַּת אֲחִיזָתָהּ
וּכְשֶׁבִּקְּשָׁה שֶׁאַשְׁאִיר לָהּ קְצָת גִּרְגּוּר שֶׁל חֲרָטָה, בָּלַעְתִּי רִיר גְּרוֹנָהּ.
וְעַכְשָׁו אֲנִי כָּאן: מִתְמַלֵּא בְּרֻקָּהּ. רֹק שֶׁלָּהּ, הַמַּחְלִיק בַּגַּרְגֶּרֶת
וּמִסְתּוֹבֵב לִי בַּגּוּף, סוֹבֵב וְנוֹזֵל וּפוֹעֵם בִּכְבֵדוּת. וּבִהְיוֹתִי
לְבַדִּי, חוֹבֵט טִפּוֹתָיו בְּכִלְיוֹתַי הַכּוֹשְׁלוֹת, אֲנִי
מַקְשִׁיב לָהּ: הֵד רָפוּס שֶׁל זִכְרוֹנוֹת.
נ.ב.
מָה רוֹחֵשׁ בְּאָזְנָהּ שֶׁל שָׁרוֹן
כָּעֵת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בָּהּ?
בְּוַדַּאי, מַסְמְרִים וּבְרָגִים מַשְׁמִיעִים קוֹל נֶפֶץ
תַּחַת מְלֵאוּתָם הָרוֹפֶפֶת, אוֹחֲזִים
בְּכוֹחוֹת אַחֲרוֹנִים צְרִימָה שֶׁל נַעֲרָה
מְסָרֶבֶת; הוֹ, שָׁרוֹן!
הַאִם שָׁכַחְתִּי דְּבַר מַה?
***
חלקו הראשון של השיר,
מחווה ל"פתיחה לראיון" מאת אבות ישורון
מחווה ל"פתיחה לראיון" מאת אבות ישורון
אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵעַצְמִי, נַעֲשֵׂיתִי רָעֵב משורר, עורך ספרותי ולוגם קפקא בלילות
השיר הכי יפה שלך שקראתי פה.
קצב אמיתי, פשטות ועומק. ותחושה פיזית שממלאת את הגוף. (ואהבתי את הנ.ב.)
וואו שירה, תודה. הלחיים שלי אדומות
בלוג טוב
חזק!
תודה דנה
שיר מצוין.
תודה יעל
זה בעיני השיר הכי יפה שלך, ואחד השיריםן האהובים עלי ביותר…
תודה רות