ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
לפרוש כנפיים
אולי לכבוד חג החרות,
אצליח גם אני לצאת לחרות.
לפרוש כנפיים ולעוף.
איזה יופי. הציפור יקח אותך הרחק אל משאלות ליבך.
תודה יעל. אי הציפור אחת הן.
נורא יפה וחושני.
תודה יעל. מענין שאת רואה בזה משהו חושני.
מרהיב ומגרה.
עדנה
הכל יחסי בעיני את אשה צפור מזמן.
תהיי בריאה ותמשיכי לעשות עבודות יפות
הי מירי, חבל רק שאיני מרגישה כך. אך מי יודע, אולי עוד יגיע היום המיוחל.
תודה איציק. חג שמח לך.
עופי גבוה, עדנה, הרחק מעל המצות –
אל האביב.
זה בדיוק מה שאני רוצה. אני מקוה שאצליח.
חג שמח לך, לא קשור למצות אלא לאביב.
איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
סופרת מופלאה לדעתי!
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209