ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
מבטא את השיר: היש צוהלת ושמחה כמוני מסיכה.
יפה ומלא חיים.
תודה איציק.
כל כך לא בנאלי ומיופיף למרות שגם יופי יש בה וכוח. עדנה את בדרך המלך . המשיכי כך!
תודה מירי.,עכשיו צריך לעבוד על הפיניש.
חס וחלילה עדנה . הפיניש מסוכן לספונטניות .
לא כל כך חחח עדנה, אבל יפה וריטואלי. שרף דל ארטה מקסים.
תודה אמיר!
כשאני עובדת על מסיכה אני נזכרת בוונציה.
פורים שמח עדנה!!! (אין לך איזה תמונה מהילדות כליצנית, מלכת אסתר, צועניה, פרח, משהו?)
יפה לא רק לפורימנו גם לונציה – לפסטיבל המסכות.
עושה חשק ללטף!