אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
רק היה פה שלג,
ועדיין קצת קר לי בגוף.
ופתאם בימים האחרונים – מפגש חזיתי של חי צומח דומם ומדבר, מפגש עתיר ריחות,
צרצורים, חיות ופעפוע.
עדיין הססנית קצת, צעדיי קטנים, עוד לא רוצה לסמוך לגמרי ולשאוף מלוא ריאות,
לחבור לחלוטין לעלוז ולהיטמע.
לוקחת את הזמן שלי ביציאה מהמאורה.
הנה כמה מהממצאים לפניכם.
זה לא אני, זה הם.
מי המתורבת ומי הטפיל, מי היפה ומי המכוער, מי הרוב ומי המיעוט
מפגש חזיתי בורוד
אם שוטים, אז לא מתרבים ??
קטן אבל ערס
א וילדע חאייס בערוגת הגינה
אמאלהההההההה1
אמאלהההההה2
לזכר החורף שהיה
.jpg)
יושב על משמרתו, חודשים
מלכות ואדונים, משתאות ושוטי הכפר, עלוקות ופשוטי-חיים, מחול לא מודע לעצמו
אהבתי את השבלול, ואוו איזה שבלול מדליק!!!
מה שבלול זה חילזון החורש!
רוניתוש, התמונות מדהימות!!! יש לך את זה, אמנית בכל רמ"ח אברייך ובכל ששת חושייך!
המשיכי להאיר את דרכנו.
אוהבת
יעלינקה,
את רואה מה קורה כשאין עבודה ?
וששת חושיי ….
🙂
יופי וטעים! היית ביער הירח? את חייבת!
תודה אומי.
מה טעים, הרקפות ?
איפה זה יער הירח ? מעניין.
יער הרוח אני מכירה, ליד נטף, מדהים.
יש שם שבלולים?
לא שבלולים, חיפושיות מקיבוץ רוחמה 🙂
באמת הבאת את הרגשת האביב.
ואיך השבלול הגיע לשם ואיך הוא ירד.
תודה, איציק. השבלול לא יורד משם, הוא נדבק לנצח מטבעו, לא ?
חגיגה אביבית . איזה ימים יפים יש לנו עכשיו . תענוג . תודה על התיעוד
שנזכור!
מחכה לצילומים שלך, מירי.
ואף אחד לא הבין כנראה את צילומי ה"דחליל" …..
הצילומים יפהפיים, אבל מלבד הצל המראה שהזמן עף לו, כמו גם הכיסא בטווחים ארוכים מזה, מהי חידת הדחליל?
האמת, לא חשבתי שזה ייהפך לחידה.
הייתי בטוחה שזה ברור כשמש ….
אבל כיוון שכך,
אני מאתגרת אתכם,
והפותר נכונה יזכה בשלל רקפות בלתי מוגנות מהגינה של ועד הבית.
(או לפחות בצילום שלהן).
איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוף קצת ירוק בעיניים. אני חייבת לצאת לטבע. ולא ידעתי מותק שיש לה עבודה. בהצלחה!!!! (ומי זאת שום שקוראת לעצמה יעלית. זה רק נולי קוראת לח ככה. אני מוחה!)
אוי, אין עבודה. טוב, יהיה. בקרוב בקרוב. ובינתיים תביאי לנו עוד מהירוק הירוק הזה.
אני להוט אחרי עלווה צפופה וירוקים
לסוגיהם. יש בין התצלומים שלי קרובי משפחה לתצלומים שלך. מרניני לב.
בשבוע שעבר, הידרמנו , מליוני כלניות סביב קיבוץ בארי, שדות אדומים … באמצע אחד מהם עמדה עירית אחת , זקופה כמו שעיריות יודעות להיות, הדרמנו עד איזור ניצנה, מדהים היה לראות שסביב קיבוץ רביבים במרחק של זריקת אבן הירוקים נעלמו לטובת חומי המדבר,ולהם יש את הקסם שלהם.
מקסים רונית. איה כיף שבעונה הזאת אפילו האדמההכי מוזנחת נהיית שירה.
תודה יעל, מרדכי, אורה, מיכל.
שבת שלום של אביב.
רונית,
האביב שלך מקסים. תודה.
אבל החורף הזה היה כל-כך מאכזב (בצורת. גם אם הממשלה לא תכריז על כך, מסיבות כלכליות).
מפלס הכנרת עלה בחצי מטר בלבד, ועדיין חסרים לה יותר משלושה מטרים.
וזה לא רק הכנרת. כל משק המים (האקוויפרים)יבש עד לשד עצמותיו.
יהיה חם בקרוב. עוד מעט יסתער הקיץ.
אבל נשיאים, רוח וגשם אין.
תודה שחר 🙂
מצד שני, כמה שפחות נשיאים במדינה הזו יותר טוב, לא ?