הבלוג של מיכה שמחון צלם אמן מורה מרצה פמיניסט נשוי ואוהב אבא לאימרי ועלמא מזרחי חברתי עצבני חייכני רגיש רוקר בנשמה בשלן
העבודה הוצגה בתערוכה: מזרחיות וערביות" ב2005 , שנערכה ע"י הקשת הדמוקראטית המזרחית וארגון מוסווא, באצירת שולה קשת
כדאי לקרוא את ההסטוריה של הזהות שלי במקביל:
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1101&blogID=53#res5165
.jpg)
מכלוף שמחון ז"ל רפרודוקציה של ציור משנת 1952. הציור של מ. ברזילי. רפרודוקציה ע"י מיכה שמחון
.jpg)
מיכה שמחון גובלן עפ"י צילום עצמי 2005. עבודת הגובלן – אסתר שמחון לבית שאלתיאלי
ראו לינק של כתבה מצולמת מהמגזין המקוון: מארב.
http://www.maarav.org.il/classes/PUItem.php?lang=HEB&id=560
זה היה אז ששמתי לב אליך . היה משהו באמנותך שדיבר אלי בשפתי. נתינת כבוד,אמנות שבאה מהסיפור האישי, האמא שלך שרקמה את הגובלן שנחשב אומנות ויצירתה קיבלה מעמד מכובד בתערוכתו של בנה,הנכונות להתבונן לראות להיות נוכח בהווה הקיום שלך. ואכן מאז אני מלווה את יצירתך בציפייה. לפתיחה של התערוכה בבית אחותי אצא מכונכייתי ואתייצב אי"ה
אחכה בכיליון
נהדר. גם הפוסט הכתוב. המון רגש יוצא ממך.
תודה יעל
גובלן. איזה רעיון מהפכני. וגם מעלה חיוך. כי מגובלן מצפים לנופים ביער או לאלת הציד, לא לאיש בצווארון פתוח
מי הרוקמת המוכשרת? רעייתך?
הי הדס
תודה על התגובה.
הרוקמת המוכשרת היא אמי, אסתר שמחון.
האמת שיש כאן סיפור. אמי עסקה כל חייה במלאכות יד נשיות ואני תמיד טענתי שזה יפה, אבל לא אמנות. בעבודה הזו יש תיקון. מעבר לכל המטענים האחרים שהיא נושאת היא גם מסמנת הסכמה שלי עם אמי שמה שהיא עושה זה אמנות.
היי מיכה,
תודה על ההזמנה לבלוג. נהנתי אצלך.