סהרורית
  • נאוה סמל

    ילידת יפו. בעלת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל-אביב. פרסמה חמישה-עשר ספרים וארבעה מחזות. במרכז יצירתה עומדים גיבורים ילידי הארץ המתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר.   ספרה כובע זכוכית שפורסם לראשונה בשנת 1985, היה הספר הישראלי הראשון אשר עסק בדור השני - בניהם של ניצולי השואה, וזכה בפרס משואה - המכון ללימודי השואה בשנת 1988. עוד מספריה: ראלי מסע מטרה; אשה על הנייר - שהיה מועמד לפרס ספר השנה לנוער בגרמניה 2004; גרשונה שונה - על החיים במשפחה של ניצולי שואה בתל אביב שזכה בפרס  National Jewish Book Awardבארצות הברית ב- 1990; לעוף מכאן על ניצול שואה מתוניסיה המלמד נערה ישראלית שיעורים בהישרדות, שנבחר כעשרת מספרי השנה הטובים לנוער בגרמניה לשנת 1995. אופרה על הספר נמצאת בהכנה – בהלחנת אלה מילך-שריף. מי גנב את ההצגה שזכה בפרס הספר המאוייר מטעם מוזיאון ישראל ובציון לשבח ב"פרס זאב" ואף עובד לסדרת טלוויזיה בערוץ 2; ישן הוא ער במקום אחר והאומץ לפחד - שני קבצי שירה לילדים.   הרומן צחוק של עכברוש שעוסק בזיכרון השואה כפי שהוא מועבר בשרשרת הדורות, ראה אור בשנת 2001 בהוצאת  ידיעות אחרונות. הספר זכה לשבחי הביקורת ואף הפך לרב-מכר ובאחרונה הפך לאופרה מצליחה בהלחנת אלה מילך-שריף ובביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה מוצגת בימים אלה בתיאטרון הקאמרי של תל אביב והסופרת והמלחינה זכו במשותף ב"פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה" של עיריית תל אביב לשנת 2005. האופרה הוצגה במאי 2006 על במת התיאטרון העירוני של וורשה – פולין והוזמנה להופעות בדרום אפריקה במאי 2007. הספר יראה אור בגרמניה ב 2007.   יצירותיה של נאוה סמל תורגמו וראו אור גם באיטליה, רומניה, הולנד, ספרד, צ'כיה, בריטניה, תורכיה, אלבניה וסין.   בשנת 1999 השתתפה נאוה סמל בכתיבת התסריט לסרט התיעודי לומר קדיש וללכת על שואת יהודי טרנסניסטריה, בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית.   המחזה הילד מאחורי העיניים, סיפורה של אם לילד חריג, הוצג על הבמה בישראל במשך אחת-עשרה עונות, ייצג את ישראל בתחרות פרס איטליה 1987, שודר על ידי ה BBC לונדון, רדיו ספרד, בלגיה, צרפת, אירלנד, רומניה, גרמניה ורדיו אוסטריה, שם זכה בפרס דרמת הרדיו הטובה ביותר לשנת 1996. על הבמה הועלה המחזה ברומא, ניו יורק, לוס אנג'לס, פראג ובפסטיבל התיאטרון סיביו שברומניה. בימים אלה מוצג המחזה בתיאטרון רשיצה ברומניה, בתיאטרון הלאומי של תורכיה באנקרה, ובתיאטרון העירוני של לודז' - פולין. הפקה חדשה בישראל בשפה הערבית, עם השחקנית-זמרת אמל מורכוס, עלתה בהצגת בכורה באפריל 2005.   נאוה סמל זכתה בפרס היצירה של ראש הממשלה לשנת 1996 ובפרס "סופרות מאגן הים בתיכון" בצרפת 1994. ספרה החדש אישראל ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות וזכה לשבחי הביקורת. סרט תיעודי בעקבות הספר נמצא בהכנה. ספרה האחרון לצעירים איך מתחילים אהבה ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות. יראה אור באיטליה 2007.   נאוה סמל משתפת פעולה עם המלחינה אלה מילך-שריף גם באני רוצה להיכנס לספר בראשית - מחזור שירי תנ"ך שבוצע בידי המקהלה הקאמרית רמת- גן בפסטיבל אבו-גוש 2005 ובתיאטרון צוותא.   בין תרגומיה לתיאטרון: הניצול, משיח, כשהיא רוקדת (תיאטרון חיפה), זינגר (תיאטרון באר שבע), ילדה של כולם (בית ליסין), נערות הזהב (בית צבי), רכבת הצלה (תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער), רוז (תיאטרון הקאמרי).    נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בתל אביב.  

ראש עקום – רומן חדש, קטע מתוך הספר

לפני שנולדת, נסעתי לבדי לרומא לחזרות של רביעיית מיתרים חדשה שזה לא מכבר סיימתי להלחין. אמך נותרה לבדה בטורינו. היא נתקפה חרדה, הודיעה שתסתגר בדירה מחשש להלשנה. הייתה לה תחושה שאנחנו נתונים במעקב ושדונה צֶ'צִ'ילִיָה שולחת אחרינו מרגלים. כשעמדתי על סף הדלת ומזוודתי הקטנה בידי, נשכה מדלנה את שפתיה. לו הייתי יודע שהיטלר עתיד לבקר באותם ימים בבירת איטליה, ייתכן ...

קרא עוד »

הספריה המוארת , פורסם בגליון הסופרים של "הארץ", יוני 2011

זה סיפור אופטימי, ראו הוזהרתם. "היה הייתה פעם ילדה ששמה שאנון. אמא שלה הייתה פיליפינית ואבא שלה טורקי". שאנון בת התשע כותבת בקול ספר על עצמה. אנחנו יושבות בספריה הרב-לשונית לקהילות הזרות בגן לוינסקי שבשכונת נווה שאנן בתל אביב, מתכרבלות בספרים שהגיעו כולם מתרומות. "ספרים יד שנייה הם ספרי פרא, חסרי בית. נאספו כלהקות ענקיות עם נוצות שונות", אמרה פעם ...

קרא עוד »

ספר ילדים חדש – פ-ייה והתרמיש

פֵ-יָיָה והתַּרְמִיש מאת נאוה סמל איורים: מריה רפופורט הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, פברואר 2011   מהתרמיל של הדוד שלי נשמע פתאום קול. ברגע הראשון הייתי בטוח שאני מדמיין, כי תרמילים לא משמיעים קולות, בטח לא באמצע הלילה. שכבתי בחדר שלי, במיטה שלי, והתרמיל הענקי היה מונח על הרצפה, מסתיר את המיטה הריקה שמולי. במיטה הזו, שבה אולי יִשנו יום אחד ...

קרא עוד »

מזדיינים בעברית-מתים בעברית, מתוך ספר חדש של צילומי איריס נשר

מזדיינים בעברית-מתים בעברית מתוך הספר "בחדרי החושך" – צילומי איריס נשר, הוצאת כנרת-זמורה ביתן, מרץ 2010 אז מה לכל הרוחות, מה אנחנו עושים כאן במזרח התיכון הרותח, כשיכולנו לחיות בנחת ובשלווה במדינתנו "אִישראל" שליד מפלי הניאגרה באמריקה? בלי מלחמות, בלי סכסוך דמים ממאיר, בשכנות הדדית, איש תחת גפנו ותאנתו… זה נשמע כמו חלום דמיוני, כמעט "אם תרצו אין זו אגדה", אבל ...

קרא עוד »

שיר

אֲנִי בִּתּוֹ לֹא יְכוֹלָה לְהָגֵן מִפְּנֵי מוֹתוֹ.   אוֹזְלִים חַיָּיו. עוֹד מְעַט בִּלְעָדָיו. מִי עוֹזֵר לִי עַכְשָׁו. לֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם אָב.   אוֹמֵר לִי – בִּתִּי, בִּתִּי אֵיךְ לֹא הֵגַנְתְּ עָלַי מִפְּנֵי מוֹתִי.   פורסם במאזנים, דו ירחון, אב-אלול תשס"ט, אוגוסט 2009

קרא עוד »

על השנאה – לתשעה באב

אני שונא משמע אני אדם   מעשייה עממית מספרת על שני יהודים שנדרשו לשאלה מהי שנאת חינם. פלוני הסביר לאלמוני: "נניח שהגיעה לאוזניך השמועה שזכיתי ב-10,000 שקל – מיד אתה מתמלא שנאה כלפי. אבל האמת היא שזכיתי רק בחצי מהסכום, כלומר ב-5,000 אתה שונא אותי שנאת חינם".   אלא שלסבתא שלי היו כל הסיבות המוצדקות לשנוא את בעלה, שנטש אותה ...

קרא עוד »

אי סדר מוסרי על ספרה של מרגרט אטווד

זמן החדשות הרעות   אי סדר מוסרי הוצאת כנרת. עברית: שאול לוין. 219 עמ'   "בוקר. לעת עתה הלילה נגמר. הגיע הזמן של החדשות הרעות" – כך נפתח ספרה החדש של מרגרט אטווד שהוא דווקא חדשות נפלאות לקורא הישראלי. מי שמביא את העיתון לקומה העליונה הוא טיג, ואילו בת זוגו נל מבקשת ממנו לדחות את החדשות הרעות עד אחרי ארוחת ...

קרא עוד »

אוסטרליה בין אש ומים

  על מסך הטלוויזיה שלי מהבהבות להבות ומתחלפות בתמונות של מבול וזרמים גועשים. שני אסונות הטבע באוסטרליה מתנגשים בשידור חי. בצידו האחד של המסך ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תיפקוד הרשויות בשריפות האימתניות שגבו בפברואר האחרון את חייהם של מאתיים קרבנות וכילו עיירות שלמות במדינת ויקטוריה, ואילו בצד האחר של המסך גל השטפונות שמאיים כעת על מדינת קווינסלנד. פורענות רודפת פורענות. ...

קרא עוד »

השמלה הסגולה מתחת לאקליפטוס

  "את יפה" – שתי מלים שהוא אמר לי. כישוף מאגי שהפך אותי במכה מילדה לאשה – וכמובן, השיר שהתנגן ברקע. בלעדיו זה לא היה קורה. "את תלבשי את השמלה הסגולה ושתי עינייך מוצפות באור כהה." לא לבשתי שמלה סגולה. לא לבשתי שמלה בכלל, אלא מדי צופים בצבע חאקי. הייתה לי צמה ארוכה, ולא היה לי מושג מה זה אור ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לנאוה סמל