הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
יש לו פנים רבות. בהתחלה הכרתם את הגנן בגינתו. אחר כך את המטפל באמנות ועכשיו הפסל שנתגלה בשנים האחרונות. הוא רצה ואני רציתי שייפתח פה בלוג אבל בחיי שהוא לא אישיות אינטרנטית , אז הוא יהיה אורח פה מידי פעם . קיץ . חם. הפסלים שלי שקועים עמוק בתת תודעה ואני עוד חופרת או שמא אומר צוללת לחפש אותם. אז קבלו אותו.
מידות : כ35 סמ גובה
חמר,אוקסיד הנחושת,לאסטר זהב.
על הגנן בגינתו ששם הוא גם בנאי פה-
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=988&blogID=36
המטפל באמנות כתב כאן
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=6609#post6609
מקסים ! מה צריך יותר מזה ? ספר ומנורה, וזה כבר הופך לכרכרה. יוצאים למסע.
לוסי
מאמץ ברצון כל מילה שלך
"ספר ומנורה
הופכים לכירכרה
ויוצאים למסע"
תודה
נראה כמו ממצא ארכיאולוגי מסקרן.
וד"ש לאבישי. נראה שהגינה היא אכן סביבה טבעית לו.
שחר מריו
איני יודע אם אני מחדש לך אך פרוייד הושפע מאוד מהארכאיולוגים (במיוחד משליימן-חושף טרוייה העתיקה)והישווה את המסע הפסיכולוגי למסע הארכיאולוגי בתוך שכבות האדמה (כמו בגינה)
תודה
wonderful!!!!!
(לא הצלחתי למצוא את המילה המדוייקת באנגלית…)
תודה אומי!
יופי של דבר, מירי (ואבישי)… מעניין מה גורם לו לחלום כל כך. העיניים שטו למעלה למעלה… 🙂
שירה
אולי מה שגורם לו לחלום , הוא הצורך לדמיין בצורה ובצבע מה שבסיפור מבוטא רק במילים.
תודה
פסל מרגש. עיצוב ודמות מקסימים. מאוד אוהבת את הטיפול בחומר.
סמדר
אני שמח שהפסל מרגש ומקסים בעינייך. כתבת שאת אוהבת את"הטיפול בחטומר" הטיפול והחומר הם עיסוקים מרכזיים לגבי. תודה
מתה על האף שלו והמבע המהורהר. מזכיר לי את נשיא המדינה. איפה מוצאים כורסא כזו? הוא מוצא חן בעיניי.
לבנה
דומה ששני הדברים קשים להשגה. נשיא מדינה הולם..וכורסא כזו.
תודה
אבישי, נפלא ומרגש. אני מאד אוהבת את הפסל הזה והלכתי לבאר וגם אותה אהבתי.
מירי יקרה, תודה ושמחתי לפגוש.
תודה לשניכם.
שולמית
תודה על האהבה לפסל ואף לבאר
ברוכי כשרונות אתם הפליישרים.
אבישי, איזה ספר הוא קורא?
נראה כאילו גילה לו הספר איזו אמת גדולה.
פשוט נפלא
מוישלה
אולי הוא קורא בתמ"ך , למרות שאינו דתי , יש איזו כיפת אור מוזהבת מעל ראשו…אולי?
תודה מוישלה
רב הבעה. אני רואה פה אירונה על אנשים כמונו שחלק גדול מחייהם הספרים.
מנורת הקריאה כמאור הגדול!
אבישי. אני יודעת שזה לא הפן היחיד בו אפשר לראות את עבודתך, אבל אם כבר — הנה שיר של המשורר הנורבגי שתירגמתי
אולב האוגה
בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה רָכַנְתָּ עַל סְפָרִים,
שׁוֹאֵף לֶאֱסֹף יְדִיעוֹת
שֶׁיָּכְלוּ לְהַסְפִּיק לְתִשְׁעָה מַחְזוֹרֵי חַיִּים.
אֲבָל , בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת , תּוֹדֶה :
כָּל כָּךְ מְעַט מִכָּל זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת נָחוּץ, וְאֶת הַמְּעַט הַזֶּה
יָדַע הַלֵּב מֵאָז וּמִתָּמִיד.
מַה פֶּלֶא בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה
הָיָה לְאֵל הַיֶּדַע רֹאשׁ שֶׁל קוֹף.
סבינה
לא התכוונתי להיות אירוני,להיפך הפסל נעשה מתוך הערצה ואהבה רבה לקוראי הספרים. אם הגדרת את המנורה כ"מאור הגדול" העדר ספרים הוא החשכה המוחלטת.
מאידך דוקא השיר הנפלא שתירגמת וצרפת הוא האירוני בעיני. תודה סבינה
וואו, תמסרי לאבישי שזה פשוט נהדר ומלא הבעה.
עדנה
תודה עדנה
אני זוכרת את התאור הנפלא של הטפול באומנות ועכשיו פסל של האמן עצמו, נותר לי רק לקוות שיהיו עוד פסלים בהמשך, הפסל הזה שובה לב, מעורר קנאה בנוחות הישיבה, יש לו כל שהוא זקוק לו
לחני
אני מקווה שמירי תסכים מידי פעם לארח אותי שוב ולאפשר לי להראות פסלים נוספים (יש הרבה)
מקסים כיסא הספרים המתנייע הזה, וכמעט בא לך ללוש אותו עוד קצת.
ודווקא מתאים לו פה מאוד. אם זו גינתו, הרי היא גם גינתנו…
מיריצ"קו,
היצור הזה פשוט מקסים
מקורי
מלבב
לעתים אני מרגיש כמוהו
תנו לי רק מנורת קריאה
ספר טוב
וזהו
לא צריך יותר,באמת.
והעגלה… תוספת מקסימה.
מלבב,מעורר אמפטיה וקירבה.
תודה מירוש
לאבישי, מאד אוהבת את העבודה הזו, לי נראה שאף שהאדם הזה מחזיק ספר, הוא לא קורא כרגע, הוא מהרהר, המחשבות אולי יוצאות מהספר הלאה רחוק… מה שקורה לנו לא פעם.בעיני מקסים
יואבוש
כל המחמאות מגיעות לאבישי. אני רק המורה הטכנית. שמחה שנגע בלבבך.
מירי ואבישי,
איזה יופי. והגית בה/ו יומם וליל. כמעט ההזיה האולטימטיבית – לשקוע בספר טוב ולנוד כל הזמן. ואפילו היה נדמה לי שהמשענת היא ספר רזרבי:)
שאלה: תוכלו לספר משהו על התהליך (ריקוע? יציקה?…)
מירה-המשענת והבטן כולם ספרים.
אענה לגבי הטכניקה. עבודת יד בחמר.
הצבע המתכתי משהו בא אחר כך באמצעות מכחול וכו".
מירה לגבי התשובה האכנית וגם תודה זו אני מירי:))))))
אופס…טכנית.
תודה. ראיתי "נחושת אוקסיד" וחשבתי שעושים משהו במתכת ואחר כך מחמצנים… ועכשיו אני שמה לב שהכל ספרים. נו, טוב, כבר אמרתי קודם – הפנטזיה האולטימטיבית.
מיוחד ומושך. האמת מה שזו כנראה המנורה נראה לי בהתחלה איזה דמות חבושה בכובע שמקריאה לו מלמעלה, כי ההוא בכרכרה שמזכיר קצת דמות מאיי פסחא, לא ממש מסתכל על הספר.
יופי.
מירי תגידי לךו שהוא נהדר המטאפורה היא: כולנו נוסעים בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן…