הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
"הגשר"
סיפור טיפול באמנות
א. ילד בן 10 , נמרץ , עירני ,ופיקח במיוחד .
הופנה לטיפול ביוזמת אימו , אם חד הורית המגדלת אותו לבד לאחר שמאז גיל שנתיים , עזב האב ולמעשה נעלם מחיי האם ובנה.
לאם קשיים רבים בגידול בנה . יחסיהם נעים בקיצוניות מקשר הדוק וחונק לגילויי עוינות הדדיים קשים.
טענות רבות של א. כלפי אימו נוגעות להעלמו של האב. מדוע לא הצליחה לשמר לו אבא כמו לכל ילד? , מדוע עזב ? , היכן הוא נמצא ומדוע אינו מגיע לביקורים?
האם עצמה מאוד אמביוולנטית ביחסה לאב , סיפקה במשך השנים לבנה הסברים בדויים שהלכו והסתבכו , כסיבה להעלמו של האב וזאת בנימוק שכך היא מגינה על בנה (ובעצם גם על עצמה).
במשך חודשי טיפול ארוכים לא הוציא א. את המילה "אבא" מפיו ולמרות שהיה ברור לי שהנושא מעסיק אותו מאוד, השאיר אותו מחוץ לחדר הטיפולי.
באחד הימים ראה א. דגם של גשר המחבר בין שני מגדלים מימינו ומשמאלו. "אני אעשה כזה מחימר" הצהיר וישב לעבוד.
הגשר הוקם בעמל רב ומשמאלו צמח והתחבר המגדל האחד. לא נותר אלא לבנות ולחבר לגשר גם את המגדל השני , הימני.
בשלב זה רפו ידיו של א. הדריכות והשקדנות שליוו את פעולותיו עד כה נעלמו ופסו.
"אין לי כוח לעשות את המגדל השני" אמר, אני אעשה אותו בפעם אחרת"…
חודשים עברו והגשר נשאר עם מגדל אחד בלבד ונדמה היה לי שנשכח מהלב.
חלפו עוד כחודשיים והאם דיווחה לי שהאב הופיע וחידש את הקשר עימה ועם בנו.
א. הגיע לשעה הטיפולית הבאה נרגש ונסער. הוא סיפר ביוזמתו על הפגישה המחודשת עם האב ועל תוכניות משותפות רבות. המילה "אבא" שנעדרה זמן כה רב, הופיעה בחדר שוב ושוב.
"היום אני אבנה את המגדל השני לגשר" הצהיר א. הוא הוריד מהמדף את הגשר עם המגדל האחד , בחריצות ובהתמסרות רבה בנה,הוסיף והצמיד לו את המגדל הימני החסר.
"עכשיו זה גמור" אמר.
(הפרטים שונו וכל דמיון לדמות מציאותית מקרי בהחלט)
אבישי פליישר – מטפל באמנות
A.T. M.A
הגשר המצולם הינו דגם שנמצא בחדר הטיפולי.
אני אוהבת ספורים מחדר הטיפול. תמיד משהו פשוט אבל הרואי! ממש שיר!
מחר אני הולכת עם בתי לבדוק בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים בשביל מאיה.
האם יש לך המלצה על מטפל באמנות בעמק הירדן? בשביל נכד אחר שלי שכולו פחדים.
גם בעיני , בסיפור הטיפולי יש תמיד צד מורכב ועמוק לצד משהו פשוט,הגיוני ובסיסי. השילוב הזה מרתק.
לצערי, איני מכיר מטפלים באמנות בעמק הירדן. תודה
אבישי
מירי, איזה יופי. מרגש. נקודה גדולה של אור. וגם הגשר והמגדלים.
מירה
אכן, הרגע בו צמח והתחבר המגדל החסר אל הגשר והושלמה "המערכת המשפחתית" היה גם בעיני רגע מרגש של אור. תודה
זהו סוג של התמודדות ללא חיטוט בסיבות? יש בזה משהו משחרר.
אמיר
אני חושב שעלית על נקודה מאוד מהותית , בסוגיות האינסופיות של טיפול נפשי לסוגיו. האם "השחרור" הוא פרי "חיטוט" וניעור המיכל , או שדי להסיר את הפקק ולהניח לדברים לצאת.
הטיפול באמנות זו אמנות בפני עצמה. הדברים נעשים בצורה לא ישירה וחודרים עמוק. זה קסם ופלא ומבורך מי שעוסק בזה. צריך נפש גדולה, של אמן ומטפל,להכיל ולתת.
סיפור אנושי יפה. ההקבלה בין שני החסרים, הפיסי והנפשי- מעניינת, כמו גם הרעיון למלא את החסר במו ידיך, לא בידי אחרים.
אגב, אני ממעיטה להכנס לאחרונה, כותבת, כך שרק עתה גונבה לאזניי השמועה אודות יומולדך. אז מזל טוב רחב ליומולדת שהיה וגם ללא-יומולדת, לכל אותם ימים אפורים ורגילים שאנו מעריכים רק בדיעבד.
לאסתי
זה אכן כוחו המיוחד של הטיפול באמנות.
האפשרות לבטא בצורה ובחומר הלכי נפש והחשוב מכל, העשייה האמנותית מאפשרת כפי שכתבת :" למלא את החסר במו ידיך"
ולחוש יותר שליטה ויכולת הכוונה , במצבים של חוסר יישע. תודה.
אבישי
ללוסי
הגדרתך את הטיפול באמנות , יפה ומחמיאה מאוד לכל מטפל באמנות. תודה.
אבישי
מירי כמה נפלא ואיזה מקסים הגשר.
צילום של עבודה תלת מימדית נותן מימד נוסף ליצירה. גם שיתוף הפעולה המשפחתי נוגע ללב.
סיפור יפה.
אני שמח על התייחסותך המיוחדת לצילום התלת מימדי של הגשר.התלבטתי אם לצרף צילום או להסתפק בסיפור. כצטפל באמנות הכריעה ההרגשה שצילום תלת מימדי,מוסיף גם מימד לסיפור, שאין בכוחן של מילים לבטא. תודה אבישי
התשובה היתה לאיריס מאבישי כמובן
מאד מרגש. תודה.
תודה אומי
הגשר שנבנה בסוף בסבלונות ובחוכמה הוא ספור טפול ומשל ועבודת אמנות, כמה מרחיב את הלב השילוב
אכן זה השילוב הייחודי לטיפול באמנות.
התוצר והסיפור המשלימים זה את זה.
תודה חני
זה מה שצמח מהסיפור והתמונה:
אני רוצה לבנות גשר
מעצמי אל עצמי
תחתיו יפכה נחל
מעליו שמיים
שאוכל לטייל עליו מעצמי
אל עצמי וכל הציפורים
יפות הנוצה יחזרו לקנן
בשערות ראשי
התהליך נשמע לי מרתק, והגשר רב משמעי
שירך , המאד יפה בעיני,מרחיב ומעמיק את נושא "הגשר" כמטפורה רבת פנים ואפשרויות שאינה רק חוליה מקשרת עם הזולת אלא מחברת גם אל העצמי או אל אספקט הזולת שהופנם והפך לחלק מהעצמי.
הילד בסיפור הטיפולי בונה מגדל שאינו מייצג רק את האב החסר , אלא בונה קודם כל את החלק האבהי – גברי שבתוכו, המקבל תקווה עם הופעתו המחודשת של האב.
אגב " הגשר" לסוגיו , מופיע בצורות שונות פעמים רבות בחדר הטיפול באמנות.
תודה משה
במגדלים ובגשר יש תום ילדות ושלמות. נחמד שהשמאלי קצת נוטה שמאלה, מעניין אם זה המגדל השני שעשה. סיפור נוגע ללב והטיפול באומנות מחמם את הלב.
צילום הגשר והמגדלים , אינו צילום עבודתו של הילד עליו סיפרתי. אני מנוע מלחשוף יצירות מטופלים מטעמים של אתיקה מקצועית. הגשר המצולם הינו דגם ממנו קיבל את הרעיון או הדחף ליצור כזה. יכול להיות שהרגשתך שבמגדלים ובגשר יש תום ילדות ושלמות , נובע מהיותם גם סמל ארכיטיפי של תמיכה, חיבור וקשר אך גם של הפרדה ומרחק על כל המשתמע מכך.
תודה איציק
אבישי, טיפול בעזרת עשיית אמנות יש בו הרבה רגעי קסם ולא רק רגעי ריפוי.הצלחת להראות זאת היטב בדוגמה הקצרה שהבאת. מרגש, יפה ומרשים.
התייחסותך לריבוי רגעי הקסם בטיפול באמנות ולא רק רגעי ריפוי כדבריך, מחדדות את הרגשתי שבחדר הטיפולי עומדת לצידי קוסמת גדולה,רבת כוחות ותושייה , היא העשייה האמנותית.
תודה מוטי
מקרה מעניין. מה היה קורה אלמלי הופיע האב בחייו – מנין הייתה המוטיבציה נשאבת?
יופי שבאת לבקר והבאת את הסיפור המרגש הזה. אני מקווה שיהיו לילד הזה גשרים לעולם ולרגשות שלו גם בהמשך.
אני מצטרף לתקוותך מיכל. תודה
לבנה
שאלת שאלה מאוד לא פשוטה וקטונתי מלהשיב עליה בצורה נחרצת. אולי הכנת הגשר עם מגדל אחד בלבד והנחתו בצד , מסמנת את החוסר וההעדר , אך גם אמונה ותקווה לעתיד שפעם, ביום מהימים ניתן יהיה לשוב ולהשלים אותו.
תודה
היי מירי
מחמם את הלב כמה יש כח לאהבה בחוץ, של הורים במקרה הזה, להזכיר לך מי שאתה- הזוג של המגדלים רחוקים, אך יש גשר בינהם.
להתראות טובה
משפט הסיום שלך:"המגדלים רחוקים אך יש גשר ביניהם " יפה מאוד בעיני.
תודה טובה
מקצוע מופלא שדורש רגישות וזהירות רבה. יישר כוח!
תודה אילנה
סיפור מכאיב ..
מר מתוק..
עם סוף טוב…
האומנם..
והיצירה..
נהדרת
תודה על הפוסט וגם על אבישי..