שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

בדרך לקולנוע – בתי ואני בדרכנו יחד

  "הדרך ארכה עד מאוד", כתבה המשוררת האהובה עלי במיוחד, לאה גולדברג. דרכי אתכם על גב שירי "עירומה על גב סוס במונגוליה" נעמה לי מאוד. וכאקורד סיום, זמני כמובן, אביא את שירי "בדרך לקולנוע". שורתו הראשונה נכתבה בהשראת המשוררת הנפלאה. שאר הדרך המתוארת בשירי שונה לגמרי מדרכה…  השיר "בדרך לקולנוע" הולחן על ידי חגי גינסבורג והקול הנושא אותו אליכם הוא ...

קרא עוד »

בתי שרה אותי בסרטון יוטיוב חדשני

  היום ומחר אקנח את מסעי הווירטואלי על גב הסוס המונגולי שלי עם שני סרטוני יוטיוב ממש חמים מהתנור. שניים משירי הולחנו על ידי חגי גינסבורג. שרה אותם בכורתי, השחקנית והזמרת תמר שם אור. תודה מיוחדת לאביתר אלוק, שעמל על הכנה מרהיבה של סרטוני הקינוח למען המשך דהירתי, מצוידת באהדת כל מלווי בשבועיים מרגשים במיוחד. הנה הלינק לסרטון היוטיוב הראשון:  ...

קרא עוד »

אהיה הלילה הזה שוטת כפר הסופרים

    כידוע, אין נביא בעירו. ועוד נהוג לחשוב ולומר כי הנבואה ניתנה לשוטים. אז אהיה אני הלילה בחזקת השוטה. בשבוע האחרון מרבים לתלות תחת כל קיר רענן את תמונת עמוס עוז ולצטט את הכרזתו בצד סופרי ליגת העל – גרוסמן ושלו. הם לא מוכנים להימכר במבצעי ארבע במאה. בחדשות ערוץ 2 קינחו הערב בידיעה שמחאת הסופרים אולי תנצח. לא ...

קרא עוד »

הנסיעה האחרונה

  הנה אנו עומדים שוב בפתחו של חג הספר העברי. אני מאחלת לכל עמיתי במטע ולקוראינו חג מוצלח במיוחד – ושהנסיעה של כולנו מעל הדפים, ובכלל, תארך ככל שנוכל.     חֶרֶף תְּרִיסֵי הַלֵּב הַמּוּגָפִים, לְמַלֵּא אֶת בֵּית הֶחָזֶה בַּאֲוִיר וּלְנַפֵּחַ אֶת צְמִיגֵי הַצְּחוֹק, כְּשֶׁאֶרְכַּב עִם אוֹ בְּלִי יָדַיִם, רַגְלַיִם עַל הַכִּידוֹן בְּלִי לַחְשֹׁש שֶׁאֵחָבֵל. גַּם אִם אֶפֹּל, שֶׁלֹּא אַרְגִּישׁ ...

קרא עוד »

קדוש, קדוש, קדוש

  א   אֶת שְׁאֵרִי, כְּסוּתִי וְעוֹנָתִי הִבְטַחְתָּ לְסַפֵּק לִי בְּסַגְרִיר וּבְחַמְסִין. תִּהְיִי לִי מְקֻדֶּשֶׁת, אָמַרְתָּ, וְגַם אֲנִי אָמַרְתִּי, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ תִּהְיֶה לִי בְּקֹדֶשׁ קָדְשֵׁי הַחֻלִּין, כְּשֶׁאַתָּה תַּעֲבֹד לְפַרְנָסָתִי וַאֲנִי אֶכְתֹּב שִׁירָה עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁיִּהְיֶה לְאָן לִבְרֹחַ אִם וְכַאֲשֶׁר יִתַּמּוּ בֵּינֵינוּ עוֹנוֹת הַשָּׁנָה.   ב   בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, הַחוּצָה אָמַרְתִּי לָךְ, הַחוּצָה. אַתְּ לֹא בַּת וְלֹא מוֹלֶכֶת ...

קרא עוד »

שיר המסע שלי

יש שירים – לא רבים – שהם בעיני מפתחות לחיים (לחיי שלי קודם כול). גם את השיר המובא כאן היום כתבתי בהיותי עולת ימים (יחסית להיום). הוא נכתב מתוכי – כמו שירים לא מעטים – כמין חיזיון ל"אחרית הימים", מגדלור שלאורו מתנהל מסע חיי כולו.  הייתי די המומה, עלי להודות, כשבראיון הראשון שנערך איתי לפני חודשים ספורים, עם צאתו לאור ...

קרא עוד »

אור/עור גונז/דולק

אור גונז   עוֹר נוֹגֵהַּ בְּעוֹר. אֲנִי מִתְעַרְפֶּלֶת וְגַם אַתָּה אֶל הַחֹשֶךְ הַמּוּאָר בְּלִי עוֹר שֶׁמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ. אַתָּה וַאֲנִי בָּאוֹר הַגּוֹנֵז אוֹתָנוּ לִהְיוֹת עוֹר מוּגָף, דּוֹמֵם, רָדוּם בָּעֹנֶג הַשָּׁלֵם כִּכְלוֹת הָעִלָּפוֹן.   עור מודלק, דולק   אֶצְבְּעוֹתֶיךָ עַל עוֹרִי כְּכִבְרַת אֵשׁ שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, הָיִיתִי כְּבוּיָה. גַּע בִּי. אַל תֵּרָתַע מִן הָעוֹר הַנִּרְתָּע שֶׁיּוֹסִיף לִבְעֹר. גַּם בְּהֵעָלְמוּתְךָ אִוָּתֵר ...

קרא עוד »

חוֹני ומַעגלו

    הַבְּכִי עָצוּר כְּגֶשֶׁם קָבוּר בְּעָנָן מַפְרֶה תְּפִלַּת אָדָם שֶׁלֹּא לְהִכָּנַע לִצְחִיחוּת הַכְּאֵב. כְּשֶׁהַבְּכִי אֵינוֹ נַעֲנֶה, אֲפִלּוּ חוֹנִי מִתּוֹךְ לֵב מַעֲגָלוֹ שׁוֹמֵט יָדָיו כְּנֶגֶד קְטַנֵּי אֱמוּנָה שֶׁיֵּלְכוּ עִמּוֹ וְלֹא יָשׁוּבוּ. מתוך "עירומה על גב סוס במונגוליה", הקיבוץ המאוחד, 2010

קרא עוד »

על שירת הטבע ועל טבעו של יהונדב פרלמן המשורר

  יהונדב פרלמן/ "חדר כתיבה"/ עמדה/ 2012/ 74 עמ'.   "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". את זאת קבע/תבע המשורר הנפלא שעל שמו נקרא רחוב מגורי – הלוא הוא שאול טשרניחובסקי. מעניין שהוא לא המשיך לכדי יצירת הסכימה הידועה: אם האדם הוא אכן תבנית נוף מולדתו (כיום, לדעתי, אפילו זה מוטל בספק), והשירה היא תבנית נוף נפשו של האדם היוצר, ...

קרא עוד »

לו הייתי ציירת

לוּ הייתי ציירת    לוּ הָיִיתִי צַיֶּרֶת, הָיִיתִי מְצַיֶּרֶת אֶת הַכִּסֵּא בַּמִּרְפֶּסֶת מִמּוּל. אִישׁ לֹא יוֹשֵׁב עָלָיו עוֹד. כִּסֵּא פָּשׁוּט, לָבָן דָּהוּי, סָדוּק מִצַּעַר הַזְּמַן, מְסַמֵּן רְוָחִים בֵּין רַגְלֵי מַתֶּכֶת כְּפוּפוֹת מִמַּשָּׂא גּוּף שֶׁכְּבָר נִשְׁכַּח וָזָר לְבֵין מִסְעָד שֶׁשּׁוּם רֹאשׁ לֹא יֻנַּח עָלָיו לְהַאֲזִין לְרוּחַ הָעֶרֶב הָעוֹלָה מִן הַיָּם, מְטַפֶּסֶת בְּסֻלַּם גַּעֲגוּעִים. רַק רֹאשִׁי הַנִּשְׁעָן עָלָיו מִמֶּרְחָק, מְאַחֶה פֶּצַע מִתְהַוֶּה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט