בננות - בלוגים / גליה אבן-חן / הסיפור הזה נכתב עלי
גליה אבן-חן
  • גליה אבן-חן

    נולדתי באשדוד ואני חיה בתל-אביב. נשואה ואימא. 1992 : אשת העולם הקטן (שירה) 2009 : אישה מטורפת (שירה) 2014: למשתמט (סרט קצר) 2015: עובדות מהדמיון (רומן) 2016: נצח יחסי (שירה) 2017: רואים לו לכדור-הארץ (ארבעה סיפורים ונובלה) 2018:: "אין פטנט לאהבה" (סרט) galiaeh@gmail.com 054-4842887  

הסיפור הזה נכתב עלי


הַסִּפּוּר הַזֶּה נִכְתַּב עָלַי

הוּא מְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת מה שֶׁאֵרַע לִי.

הַצָּעִיף הַיָּרֹק וְהַקֶּמֶט בַּחוּלְצָה

טִפוֹת הָעֵינַיִם, תְּחוּשַׁת הָאָזְנַיִם

וְהָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה

כֵּן הָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה.

 

הַסּוֹפֵר הַזֶּה מַכִּיר אוֹתִי

אֵיךְ תֵּאֵר אֶת זֶה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת נְמוּכִים

עִם מַבָּטִים שֶׁל יְלָדִים, וְסַנְדְּלֵי צָבָא.

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְפַזֶּזֶת בְּכָל יוֹם שִׁישִׁי

לְבוּשַׁת חֲלוּק רַחְצָה

עַל הַסַּפָּה.

 

הוּא מְתָאֵר אֶת גּוּּפִי הַמְכֻוָּץ בְּעֵת שֵׁנָה

וְאֶת הַשָּׁלַת הַשְׂמִיכָה.

הוא הֵצִיץ בַּחֲלוֹמוֹתַי

הוא מְתָאֵר חִבּוּק עַז לְאַחֵר

מְגוֹלֵל מִכְתַּב חִבָּה

וּתְעֻזָּה חֲצוּפָה

לְגִלּוּּי וּרְעָדָה.

אֲפִלּוּ הַחֲרָדוֹת

וְהַקְּמָטִים הַמַּבְהִילִים

 

 

הַגִּבּוֹרָה שָׁם רָכְשָׁה קוּפְסָאוֹת גַּפְרוּרִים

כְּדֵי לְהָאִיר מְעַט

לַאֲנָשִים שֶׁלֹא מוֹצְאִים,

וְהַבִּלְבּוּל שֶׁלָּהּ וְחֹסֶר הַדֵּעָה.

הוּא מַכִּיר אוֹתִי הַסּוֹפֵר הַלָּז

אֲנִי אוֹתוֹ לא מַכִּירָה.

 

 

32 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין

    כמה יפה כתוב השיר, והאהבה הסמויה… מאוד מדויק השימוש בשפה, גם ובמיוחד במשפט חסר כזה: וְהַבִּלְבּוּל שֶׁלָּהּ וְחֹסֶר הַדֵּעָה.

    מילה קטנה שהפריעה לי: הלז. למה לא הזה? נראה לי שפתאום הוגבה המשלב.

  2. איריס קובליו

    אהבתי.

  3. איריס אליה

    גליה יקרה, אני מוצאת שהשירים שלך מאד מדברים אלי. אני אקנה את ספרך כשאגיע לארץ. השורה הזאת: "הַסִּפּוּר הַזֶּה נִכְתַּב עָלַי/ הוּא מְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת מה שֶׁאֵרַע לִי…" משקפת מה שקרה לי כמה פעמים בחיי. והשיר הזה מנציח גם את הרגעים שלי, ובעצם עושה את מה שהשיר מדבר עליו, במין תגובת שרשרת.

    חג שמח ופורח, לך ולאהובייך.

  4. אהבתי מאד גליה
    אהבתי גם איך פרוזה נכנסת לתוך שירה

    תלמידים שלי נכנסו לכיתה עם שירים שלך שקבלו באוטובוס
    רעיון מקסים ביותר

  5. חני ליבנה

    גם אני אוהבת את השיר, תחושה מוכרת שנתת לה מילים מדויקות

  6. שיר יפה ,גליה ,ומתאר תחושה מוכרת שרבים מרגישים כשספר נוגע בהם

  7. הוא מכיר אותי, ודרכו אני לומד/ת להכיר את עצמי ולקבל אותי. השיר שלך הוא הסופר שלי.

  8. יעל ישראל

    מקסים.

  9. יעל רוזן-בר שם

    יפה. אהבתי.

  10. מקסים ומעורר הזדהות. אני מאד אוהבת את שיריך.

    חג- שמח.

  11. תַּלְמה פרויד

    כל הספרים שאני אוהבת 'נכתבו עליי' :) וכשהסופר גם חושב בשבילי ומנסח לי תובנות אז בכלל, אני מתאהבת. וגם את היטבת לבטא אותך/אותי/אותנו.

    חג שמח, גליה

    • חג חירות אמיתי, אבל איך אפשר לכנות את החג הזה חג של חופש, אם צריך כל כך הרבה לנקות בו.

  12. היי גלעה
    שיר נפלא, אני אוהבת את הלז, נותן מרחק, משהו זר… הוא לז, מה לעשות?
    להתראות טובה

  13. יפה כתב. תחושה שיש לי גם. יש ספרים כאלה שאני אומרת, הוא כתב עלי, עלי!

  14. סן פרנסיסקו על המים

    יש בבית האחרון משהו מפצפונת (מוכרת הגפרורים של אריך קסטנר). ואולי פצפונת ואנטון בכלל נכתב עלייך, ורק אנחנו לא ידענו?

  15. אייל אבוקה אור

    כן את הסיפור הזה אוליי כתבתי עלייך,כי אין הרבה משוררות שכותבות על גברים נמוכיי קומה שאוהבים לפזז בקייץ בסנדליי צבא .אנחנו אוליי מכירים מאז שההיינו צעירים ,ואוליי אם תאמצי את זיכרונך תימצאי שגם את מכירה… אותי.

    • אייל מה שחשוב שעכשיו אנחנו מכירים. לא צריך להתייחס יותר מידי ברצינות לסנליות שלי. כנראה הכרנו בעבר מאותו תיכון, אח"כ הזמן והשנים עשו את שלהם. נחמד ויפה שנפגשנו כעבור יותר מ 20 שנה. אני חושבת שכתיכוניסט היית בישן מאד ולי לא היו עיני רנטגן לקלוט את אשר בלבך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגליה אבן-חן