שחרחורת סופרת ומשוררת

          מַשֶּׁהוּ רוֹבֵץ עַל לִבִּי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁזֶּה אַתָּה. וַאֲפִלּוּ אֵינְךָ שׁוֹקֵל בִּמְיֻחָד, שְׁנֵים שְׁלֹשָׁה קִילוֹגְרַם (לְעֵת עֶרֶב נוֹסָף עוֹד אֶחָד) וַאֲפִלּוּ כֻּלְּךָ תְּבוּנָה וּמִלִּים וְהַשְּׁאָר – רוּחַ. עֲדַיִן כָּבֵד לִבִּי בַּבָּשָׂר.    

              הָיִינוּ שׁוֹכְבִים עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר וְעוֹשִׂים אֶת זֶה, לְאַט לְאַט. יָכֹלְנוּ לְהַגִּיר אֶת כָּל הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת אֶל תּוֹךְ הָאַסְפַלְט. לְהַזִּיעַ אֶת הַנְּקָבִים בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. לִנְסֹעַ בְּצוּף הַגּוּף וְלִדְהֹר, וּלְהַתְחִיל הָיִינוּ יְכוֹלִים, בְּלִי לָדַעַת אֵיפֹה נִגְמֹר.   הָיִינוּ מִתְרַחֲקִים וּמִתְקָרְבִים, אַתָּה יוֹדֵעַ, כְּמוֹ בְּסִפּוּרֵי פְּלָאוֹת שֶׁל אוֹהֲבִים. שׁוֹכְבִים עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר וְעוֹשִׂים אֶת זֶה. ...

      יֵשׁ הַרְבֵּה, הוּא אוֹמֵר. מֵאֶבֶן חֶבְרוֹן, מִשַּׁיִשׁ טוּרְקִי. מִגְּרָנִיט. (אֶת זֶה לוֹקְחִים רֹב הָאֲנָשִׁים) מֵאֶבֶן גלילית. מֵאֶבֶן חֲלִילָה. מֵאֶבֶן עצמון. מֵאֶבֶן סלייב. וּמִיִפְתַּח. זֹאת אוֹמֶרֶת, מֵאֶבֶן יִפְתַּח.   וּכְמוֹ בַּחֲנוּת בְּגָדִים, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה לִבְחוֹר.    

              קִיֵּם תַּעֲרִיף קָבוּעַ בְּחֹק, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָבוּעַ, זֶה יָדוּעַ. זֶה תָּלוּי אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלּך  הָיָה גָּר.  בְּפַרְדֵּס חָנָה מְשַׁלְּמִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָאתַיִם.  וְזֶה עוֹד טוֹב. בְּחֵיפָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֶלֶף ומַשֶּׁהוּ.  בהרצליה תּוֹסִיפִי חָמֵשׁ. תַּגִּידִי תּוֹדָה שֶׁלֹּא מֵת בְּתֵל אָבִיב.              

    "מאה בארבע?" שאל הקונה הישיש את המוכרת הטמפרמנטית שישבה על כסא עגול מסתובב, אל הדלפק, וקישטה את ציפורניה בלק עם נצנצים. זו השיבה את המכחול הזעיר לחיק הבקבוקון, וענתה: "כן. וזה כולל גם משלוח עד לבית הלקוח." הישיש זקף גבה. "צ'מע." אמרה והבעה של יראת כבוד נסוכה על פניה, "בכל זאת… זה ח'תכת כובד." הישיש הביט בה בפליאה: ...

        עַל גַּב אַוָּז, בַּקֹּר הָעַז, יָצָא גַּמָּד לִשְׁלֹחַ, מִכְתָּב קָטָן, וּבוֹ חֲלוֹם, שֶׁלֹּא רָצָה לִשְׁכֹּחַ. לאוּץ ומוּץ ופוּץ וקוּץ, צָרוֹת (אֲבָל קְטַנּוֹת), כֵּיצַד וְאֵיךְ נִתֵּן לִסְחֹב, אֶת כָּל הַמַּתָּנוֹת? התמונות לקוחות מתוך: לשימוש ברשתhttps://picasaweb.google.com/110833474402294025283/XmasCardsGNOMES          

      סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ אֶל הַנְּחַלִים וְאֶל הַיָּם, וְהַלֵּב אֵינוֹ מָלֵא. אֵל מָקוֹם שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים, שֵׁם הֵם עוצרים  מלֶכֶת. כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, גַּם אֲנִי אוֹמֶרֶת.   סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ בְּתוֹךְ יָמִים דַּקִּים וְעֶצֶב נָע וְנָד, וְאֵין זִכָּרוֹן לְרִאשׁוֹנִים וּבָאַחֲרוֹנִים צָף ועוֹלֶה וְשׁוּב שׁוֹקֵע.   וְאֵי מִזֶּה הַשֶּׁמֶשׁ. (תודה רבה לרוחה שפירא על העמדת השיר מחדש)    ...

        פעם היה איש, שהייתה לו אהבה. חמה ונעימה. האיש אהב את האהבה שלו, אבל קצת. לא יותר מידי. הוא לא היה טיפוס של אהבות גדולות. ובכל זאת רצה לשמור עליה, שלא יקרה לה משהו, (לא כל יום מוצאים אהבה) אז הוא שם את האהבה שלו בתוך קופסא. קטנה.  הוא לא היה טיפוס של קופסאות גדולות. האהבה חיה בתוך הקופסא חיים רגילים ...

        בסבך אזדרכת, ראיתי *בנדוק, שעף ונמלט מהכלוב. בת זוגו, כנראה, נשארה לכודה, כי במשך שעות, הוא זימר, שוב ושוב, שיר נוגה עד דמעות, ועצוב.   פעם ראיתי אלון שבוכה,   על הגזע זלגו הדמעות.   כי איזה צייד (של עצים) מרושע, כרת לו את כל הזרועות.   יש לי בגן, תאנה, די זקנה, שעברה כבר מזמן ...

        פירות ים זה נשמע קצת מוזר וגם קצת משונה, (כאילו התבלבלו היוצרות) אך בדיוק כמו העץ, גם הים מסוגל, להניב ולהצמיח פירות!   אפצ'י באמצע היום, לפתע פתאום, נתקע לי מין אפצ'י באף. הוא לצאת לא רצה, עד שאפצ'י נוסף, אותו אז החוצה דחף.   בעיה (1) אם לקנגורו נקרע לפתע הכיס, זה סיפור, (אופס, סליחה)  ...