שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

אנה גומרת ברבע שעה

            המבואה הייתה קפואה, למרות שכבר בשלב חתימת החוזה ביקשו מבעל האולם, גבר בגיל העמידה בעל חריצי חן עמוקים משני צידי הפה וסיגר מגודל אחד בתווך, לדאוג לחמם את החלל הגבוה כראוי. "אני צריך חום." הסבירה, "אני סובל בקור." בעל האולם, – אנה לא הצליחה לקלוט את שמו ובוודאי שלא את שם משפחתו, כי היה עתיר עיצורים גרוניים – הישיר ...

קרא עוד »

יש לנו ארץ נהדרת

      כמה תובנות בנוגע ליחסי ארה"ב ישראל    J    1.  צר לי להפריך את האמונה שלנו, ש"אין על הירקות והפירות בארץ". יש ויש. האבטיח בארה"ב היה טעים פי אלף. כנ"ל הכרוב. שלא לדבר על פירות יער. מצד שני הלחם והגבינות והבמבה והפתיתים והמרק עוף ואפילו הרוטב סויה…  טוב. "אין על האוכל של ישראל"… 2.  לא רק שכולם כולל כולם נוהגים פה כמו ...

קרא עוד »

עבד כי ימלוך

  אז היום עשינו קניות לבית ספר. מחברות, עפרונות, תיקים. מיליון רשימות ציוד. מיליון דברים. כי איתני עולה לכיתה א'. ואנחנו עומדים ליד הקופה, והיסטריה, ממש היסטריה, מלא מוכרים ומוכרות, ושני בעלי החנות, חובשי כיפות סרוגות, מזיעים מרוב עבודה והתרוצצויות. ואני מכירה את בעלי החנות האלה. ולא אוהבת אותם, תמיד אני מגלה אצלם "טעויות" בחשבונות, ובחוץ עוד אמרתי למוש, "אולי ...

קרא עוד »

מילקשייק בננות

    אם היה לי זמן, הייתי כותבת סיפור על ההתרחשויות ההזויות בבננות. אבל אין לי זמן. מצד שני, יש לי ארבעה ילדים בחופש, שלושמאות עמודים של "מכתוב" להגהות אחרונות, עוד איזה חמשת'לפים ארגזים לפרק, עוד סיפור שאני עובדת עליו ומפרק אותי בלי שום קשר לכלום, ועוד הרבה חברים טובים טובים ואהובים אהובים שטרם פגשתי, וכבר קצה סבלנותם. גם הם ...

קרא עוד »

היי שלום, אמריקה

אז המטבח ריק. רק כמה שקיות פתיתים שנשארו מתוכנית החומש של אמא שלי, (היא הייתה כאן,  הרי, וכבר נסעה לפני חודשיים, ועדיין נשארו כמה דברים שלא הספקנו להשתמש בהם.) וקופסת רסק עגבניות אחת, וכמה גרגרי סוכר וקפה, לקפה האחרון. ושתיים שלוש כפות שוקו. וזהו. אה. ובמקרר קנקן חלב, אחד, בר תוקף, ועוד מיליון שאריות של דברים שהחמיצו, התקלקלו, נזנחו נשכחו, ...

קרא עוד »

הגיגעגועים מוורמונט

    וזה לילה. וזה מוטל אמריקאי טיפוסי. שתי מיטות זוגיות עם כיסויים מהמאה שעברה. מזגן רחום שמנסה לצנן את החדר. ווילונות אדומים וכבדים שמשאירים את החושך בחוץ. כמה תמונות ממוסגרות, בלתי נחוצות בעליל. טלוויזיה שצעקה עלי כל היום ועכשיו סוף סוף השתתקה. מקרר קטן. קומקום אמריקאי שגם אחרי שנה אף אחד מאיתנו לא יודע איך מתפעלים בדיוק, ואיך אמור ...

קרא עוד »

עשירשיר לנתן זך

      "איך זה שכוכב אחד לבד מעז/ איך הוא מעז, למען השם…" (נתן זך)   מעשה במשורר משובח מקובל, מכובד מוערך עם פרסים למכביר על כל צעד ושיר ושלושה תארים, בל נשכח   אך בבוקר אחד, לא מוצלח התעורר ידידנו וכך, הוא הביט במראה ובלי שום התרעה הוא פגש שם נתן מלוכלך.   לפוסט של ללי ציפי מיכאלי ...

קרא עוד »

נרקיסה

  "אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד; פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה? אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן ...

קרא עוד »

ציצים, צביעות ותאנים

חברים מתוקים ויקרים. לא נוח לי עם העלאת הפוסט הזה בתשעה באב, הטיפשות כולה שלי. אז סליחה שאני לא עונה, ואשמח אם תבחרו להמנע מתגובה במשך היום הזה, ותחזרו להגיב אחריו. המון המון תודה ושוב סליחה.       הרשימה מתייחסת לרשימה הזאת של אלון עידן ב"עכבר העיר",  http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,52259,.aspx ולתרגום הנפלא של גיורא לשם ל"תאנים" לד"ה לורנס. http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17223&blogID=228 אתמול, בזמן הג'וגינג ...

קרא עוד »

תאנה קטנה ובקשה גדולה

        גַּעְגּוּעַ תְּאֵנָה אַחַת שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל הָעֵץ בְּסוֹף הַקַּיִץ, מַזְכִּירָה לִי שֶׁיָּכֹל הָיָה לִהְיוֹת פֹּה גַּן עֵדֶן.   אני מאד מאד אוהבת תאנים. מאז שהייתי ילדה. וכאישה, זה רק הלך והתעצם. הכי אני אוהבת תאנים. לא דבלים. תאנים. לא יבשות. רטובות:).  העץ הראשון ששתלתי בגינה שלנו, היה עץ תאנה. והתאנה הזאת מככבת ב"מכתוב", הספר שלי. מאז, אני ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן