בננות - בלוגים / / רוע לב הוא רוע לב הוא רוע לב
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

רוע לב הוא רוע לב הוא רוע לב

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

בוז ועלבונות הם הרעה החולה של האנושות. לפגוע, להעליב, לתקוע חצים, לתקוע סכינים.

 

ובשביל מה? סתם ככה, כי זה עושה לך טוב בלב לפגוע באדם אחר, להנמיך אותו, לטמא אותו. למה? כי זה מרים לך את המורל הירוד ואת הערך העצמי הנמוך. אז את/ה תעלה אותו בכוח על חשבון אחרים, גם בבלוגים האישיים שלהם, שזה הבית הווירטואלי שלהם.

 

לא הגיע הזמן לשים לזה סוף? מי שמשאיר/ה מערכת ללא סינון תגובות נותן יד בשם "חופש הדיבור" לדריסה אנושית מכוערת ונמוכה.

 

אני מקבלת יותר ויותר מיילים, הן מבלוגרים והן ממגיבים, להפסיק את ההשתוללות הזו אצלנו.

 

וכבר אמרתי כמה פעמים: את/ה מתעב מישהו, הוא משעמם אותך, מעצבן אותך, לוחץ לך על הפיוזים? אל תיכנס לבלוג שלו, ובטח שאל תשאיר/י שם את הלשלשת המכוערת שלך.

4 תגובות

  1. מלאה הארץ חמס. אנשים נזקקים לטיפול נפשי משתוללים בנט יומי-חופשי, מופקרים לשיגעונם. ראיתי, כעסתי, ובמחשבה סופית זה הלב רק שבוכה עליהם ומכמיר.

    כן, צריך שתהיה אפשרות להגיע אליהם – לטובתם. אני בעד חוק שיאפשר זיהוי ולא כדי לקנוס אותם כמו כדי לתת להם סיוע נפשי.

    • אני מתביישת ששמי מיוחס לאתר שהפך להיות מחראה של החיידק הטורף, ומצער שיש בלוגרים שמתבשמים מהצחנה בגלל מונה הכניסות המזויף.

  2. אכן לא הכול מותר, יעלה. אי פעם כתבת שהבלוג לבעליו הוא כחדר אורחים. אם האוכל המוגש לא מי יודע מה, האם יתכן שהוא יספוג ביקורת פוגענית ויישאר בחיים?! בחיים כנראה שכן השאלה היא איך. אני שבועיים נמנעתי מלהעלות כדי להרגיע ולהירגע… ביום שישי אני מבקשת להעלות שיר וכבר שבוע הבטן שלי מכווצת מחשש. לא זה מה שחייב להיות. הדמוקטיה מאיתנו והלאה אם בבית של כל אחד יפגעו בו והוא לא יטרח להגן על עצמו. משורש הרע חייב לדעתי לצמוח שורש טוב. מערכת סינון תגובות היא מעולה. ואני למשל מתכוונת להשתחרר מ"כבלי חופש הביטוי". אם למישהו למשל תהיה מילת ביקורת על השיר שאפרסם שיחשוב טוב טוב איך לנסח זאת באופן מעודן. יש דבר כזה. ואם תהיה גסות ופוגענות – אני למשל ארשה לעצמי להיות "דיקטטורית-מיני" למען בריאות ושלוות הנפש. לא, לא הכול מותר ולא הכול כשר גם ובמיוחד לא אצל המבקרים באופן פוגעני. סליחה ומחילה מראש על פגיעותי כי רבה. יצירה היא יצירה היא יצירה. כ-ו-ל-ה כמה מילים מחוברת לדבר מה שאמור להוות גשר חיובי בין אדם לאדם. ומי שלא כך הוא לגביו שירד מהגשר בשתיקה. ומי שיבין ויסכים עם הכתוב כאן אולי יסייע לתיקון על גב הבלוג.

  3. נעמי הר ירוק (אנג'י)

    יעל האינטרנט ס"ה משקף את העולם בו אנו חיים על שלל האנשים, לטוב ולרע.

    מההתנסות שלי בפעילות באינטרנט בפורומים אחדים לאורך זמן, הבנתי טוב
    מאד עד לאן אנשים יכולים לרדת. אחרי הכל זה עובד על פי האינטרס של בעל האתר או הפורום שאם יש לו לעיתים אינטרס להשאיר דברים לא ראויים רק בשביל רייטינג או לגרום לטובים או מאיימים מסויימים פשוט ללכת…

    דרך העולם.

    מה שכן. כל אחד שפותח בלוג צריך לדעת לקחת עליו גם אחריות. בהתאם לזה לנווט את פרסום התגובות.

    התופעה החולה הזאת לצערי כמו שאמרתי התוודעתי אליה ואף נפגעתי ממנה. אז הבנתי שאי אפשר להרשות חופש מוחלט ותגובות אוטומטיות אם רוצים לשמור קצת
    על שפיות ותוכן הוגן.

    אחרי הכל זה גם לא עיסוק בחדשות שוטפות או כאלה שדורשות תגובות מהירות במיוחד.

    אז כמו שנהוג באתרים אפילו הגדולים של החדשות, לא לפרסם מיד תגובות אלא בהתאם לשיקול אנשי מערכת או בעלי בלוגים לצורך העניין פה.

    אין ברירה. פשוט אני לא רואה שישנה דרך אחרת להימנע מאי נעימיות ופגיעות אישיות בגולשים ובבעלי אתרים.

    ביי בינתיים, מקווה שתתגברו על הקשיים.
    נעמי הר ירוק

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל