איך, איך פספסתי

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

לפעמים אני נמהרת מדי ופוסלת משהו על הסף. למשל, הופעות בטלוויזיה. להופיע בטלוויזיה נראה לי תמיד טרחני ומטומטם, והחלטתי מזמן שאני אתראיין רק על ספריי (אגב, הראיון בערוץ 10 היה אחלה). ובכל זאת אני מקבלת כל מיני הזמנות להשתתף במיני תוכניות וסרטים דוקומנטריים, ותמיד מסרבת, או פשוט לא עונה. זורקת את המייל לפח.

(דוגמאות? המון הזמנות מכל הערוצים ומהמון תוכניות מלל וכתבות לדבר על החלטתי לא להביא ילד לעולם, כאילו שאני מין "ספסימנט כזה";  הזמנה להגיש פינת ביקורת מסעדות מצולמת באתר מקו, ולצערי בחרו מישהו אחר; שתי הזמנות ל"אחד נגד מאה"; הזמנה מגוחכת להשתתף ב"אימא מחליפה", והלוא אין לי בכלל ילדים; הזמנה להופיע בסרט הדוקומנטרי מערוץ 8 על שבעת החטאים בחטא הזלילה, ועוד. מה שכן קרה הוא שהיתה לי בקיץ 2006 פינת ביקורת ספרות "במומחים ברשת" בערוץ 2 עם שרון כידון, אבל לא שילמו אז עזבתי אחרי כמה תוכניות).

בכל המקרים האלה אני קצת שוקלת, ובסוף מחליטה  שלא. לא בא לי להיות "חשוכת הילדים התורנית של הטלוייזיה" או קוריוזים כאלה. אבל כאשר אני מקבלת הזמנה משעשועונים, ברור שהמייל הולך מיד לפח, בלי שום התלבטות. ועכשיו התברר לי שאולי יכולתי להרוויח הרבה כסף, ורק בגלל שיש לי דעות קדומות נגד טלוויזיה הפסדתי את האפשרות הזו!

לפני כמה חודשים קיבלתי מייל מהתוכנית "אחד נגד מאה", שבו ביקשו ממני להשתתף בתור האחת מול המאה. התחקירנית טענה שמהבלוגים שלי אני נראית לה אישה מעניינת, ולכן אני מוזמנת. אפילו לא טרחתי לענות. חשבתי שבקושי מרוויחים משהו בתוכנית הזו, אז בשביל מה לי להטריח את עצמי.

והנה, בשבוע שעבר ראיתי לראשונה פרק מ"אחד נגד מאה", מהסיבה שהופיע בו השחקן דביר בנדק, שאני כל כך אוהבת. אז למענו ראיתי, כאמור, לראשונה בחיי. ופתאום נודע לי שדווקא בתוכנית הזאת יש סיכוי ממשי להרוויח כמה מאות אלפי שקלים, ושזה לא קשה כל כך כמו "מי רוצה להיות מיליונר".

ופתאום גם נודע לי, שאם האחד לא מרוויח, מתחלקים בכסף שלו המאה, וגם את זה פיספסתי, כי לפני איזה שנה וחצי פנו אלי להשתתף בתור אחת מתוך המאה: מאה עורכים לשוניים שהם הזמינו. ומי יודע, אולי גם שם הייתי זוכה בכמה אלפי שקלים? ואני חשבתי שהמאה באים רק כדי שיראו אותם לשנייה בטלוויזיה. (אפשר לשאול את לי עברון שלנו כמה יצא לה מזה, גם היא הוזמנה לפאנל העורכים).

וכך אני, שלא מתפרנסת בשיא הקלות, הבנתי איך זרקתי את האפשרות להרוויח סכום נאה, רק בגלל שאני גאוותנית ויש לי דעות קדומות נגד להופיע בטלוויזיה, שנראית לי טיפשית והמונית, ועוד להופיע בשעשועונים?!

בקיצור, בגלל שפסלתי את הדבר על הסף מרוב יהירות, ביטלתי את האפשרות לעשות קופה של איזה 100 אלף ש"ח! מה רע?

ולא שעכשיו אתחיל לצפות בתוכנית הזו – היא באמת משעממת טיכו, כמו כל השעשועונים. אבל בכל זאת, ברור לי שאני אישית הפסדתי את האפשרות להרוויח משהו מתוכנית טלוויזיה. נשלחה לי הזדמנות – ודחיתי אותה.

וזה לקח שמלמד לא להתנגד בחופזה לדברים שאנחנו בזים להם. ובכלל, לא לבוז לכל מיני דברים מראש, רק בגלל שיש לנו דעות קדומות.