מוקדש לנאור גבריאל
על אהבתי הרבה לג"ז כתבתי לא פעם אחת. גם על זמרי ונגני ג"ז, חלקם אנשים זקנים, יוצא לי לכתוב לפעמים. אם יש מקצוע בעולם שאני מקנאת בו, זה להיות זמר או נגן ג"ז. בין השאר, כי כל כך כיף לראות את הכיף שלהם כשהם נסחפים בנגינה ובשירה, ולא משנה מהו גילם.
אם יש זיקנה מכובדת ויפה ומקסימה וראויה לקנאה, בעיני, אני רואה אותה בנגנים ובזמרים הקשישים של ג"ז: סטפן גרפלי שהפליא לנגן בכינורו מעל 80, איברהם פרר ששר בקולו הנפלא עד מותו בגיל 78, שילה ג"ורדן הנפלאה, שלדעתי עדיין מפזזת על במות בגילה המופלג, ורבים אחרים.
והנה שילה ג"ורדן הנהדרת.
כבר אמרתי כמה הייתי שמחה לפגוש את חברי "בואנה ויסטה סושיאל קלאב", להקת הג"ז הקובנית, שלחברי ירון אביטוב היה את הכבוד לפגוש באחת הטיסות לדרום אמריקה.
מעבר לכאן שאהבתי הרבה נתונה לג"ז, ושהייתי בעצמי רוצה להיות נגנית ג"ז, בעיקר נגנית ויברפון, אני לא חדלה להתפעל מכך שנגני הג"ז הקשישים ממש "מתים" על הבמה, ז"א, נהנים ממנה עד הרגע האחרון וזוכים לאהבת הקהל.
נכון, גם אמנים אחרים יכולים ליהנות בזקנתם מעבודה פורייה ומהערכה, אבל אין כמו לראות קשיש נפלא מזמר או מנגן ג"ז"על במה, בעיניים עצומות, כל שריר מזדקן שלו נהנה מהאחיזה בכלי, מפעים את עצמו ואת השומעים בנמבר מוזיקלי חופשי, באיזה סלסול פרוע, פשוט עושה את מה שהוא הכי אוהב והכי רוצה על הבמה, עד שאלוהים מחליט שדי לו.
ומזל שיש קטעי וידיאו כדי שנוכל לראות את הענקים האלה גם אחרי מותם.
מסכימה אתך.נגני גז" קשישים מפליאים. אולי בגלל שלביצוע גז" טוב צריך כמות של נשמה ורוח, ויש למבוגרים יותר. צריך בשלות וניסיות חיים.
הייתי השבוע בהופעה של מרסדס סוסה ואמנם היא לא זמרת גז", אבל השירה שלה הייתה מלאה יותר ורגשית יותר. אולי בגלל הגיל.עברה בי המחשבה שאולי זו תהייה ההופעה האחרונה שלה בארץ.
באמת דוגמא טובה. כאן יותר עניין של אופי ועומק.
יעל כל כך נכון מה שאת אומרת.(הרכב מופלא)
http://www.youtube.com/watch?v=6JEdf7XsV5g&feature=related
את זמרי הגאז לדעתי מחזיקה לעת זקנה רוח הגאז הצעירה המתחדשת , אולי זה מה שצריך, ואם לא לשיר או לנגן לפחות להקשיב..
כל מה שמפיח חיים באדם ומלבה בו את האש הפנימית הופך אותו צעיר לנצח – נצחון הרוח ,והמוסיקה בכלל זה רשימה יפה, יעלה ומהדירה את הזקנה
מה יפים דברייך, חנה
זו זיקנה ראויה ויפה
תודה, יעל
הרוח ליצור ולינוק מהחיים לדעתי מתחזקת ככל שהגוף נחלש. במיוחד ביצירה . תודה יעל על ההדגשה
מזדהה לגמרי יעלה, ראיתי כמה כאלה בארה"ב והנפש מתרוננת.
אולי נקים להקת ג"אז ספרושירית:)
יעלה, בזמנו הכי אהבתי את ת"לומניוס מונק. הקול שלו חילחל בי עמוק כל כך עד שהבאתי את המוסיקה שלו לחדר הלידה וכך בתי נולדה, לפני 20 שנה, ובמשך שנתה הראשונה היתה מכורה לגדול הענקים הנצחי הזה.
ואני יכולה להבין את תשוקת הויברפון שלך. אכן צליל מעולם אחר שמחדיר שמחה לעולם שלנו
תודה חברים!
יאללה, הרכב ג"ז של הבנניה. אני אנגן בויברפון. מה אתם מזמינים?
כל מילה! איזה כיף להם לזקנים האלה.