עמיתי קרן פולברייט
הֵיכָן הָיָה זֶה, בַּסְּטְרַנְד? תְּצוּגָה
שֶׁל יְדִיעוֹת עִתּוֹנוּת, בְּתַצְלוּמִים.
הִבְחַנְתִּי בָּהּ מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי.
תְּמוּנַת מַחֲזוֹר שֶׁל עֲמִיתֵי
קֶרֶן פוּלְבְּרַיְט בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה. שֶׁהִגִּיעוּ עַתָּה –
אוֹ לֹא מִכְּבָר. אוֹ אֲחָדִים מֵהֶם.
הַאִם הָיִית בֵּינֵיהֶן? בָּחַנְתִּי אוֹתָהּ,
לֹא בְּדַקְדְּקָנוּת יְתֵרָה, תּוֹהֶה
אֶת מִי מֵהֶם אֲנִי עָשׂוּי לִפְגּשׁ.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַהִיא. לֹא
אֶת פָּנַיִךְ. אֵין סָפֵק שֶׁבָּדַקְתִּי בִּפְרוֹטְרוֹט
אֶת הַבַּחוּרוֹת. יִתָּכֵן שֶׁהִבְחַנְתִּי בָּךְ.
יִתָּכֵן שֶׁתָּהִיתִי עַל קַנְקָנֵךְ, חָשׁ בְּמִעוּט הַסִּכּוּי.
שַׂמְתִּי לֵב לִשְׂעָרֵךְ הָאָרֹךְ, לְסִלְסוּלָיו הַמְרֻשָּׁלִים –
לְפִזּוּרוֹ בְּסִגְנוֹן וֵרוֹנִיקָה לֵיק. לֹא לְמַה שֶׁהִסְתִּיר.
הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא בְּלוֹנְדִינִי. וְאֶת חִיּוּכֵךְ הַמְעֻשֶּׂה.
חִיּוּכֵךְ הָאֲמֵרִיקָנִי הַמֻּגְזָם
לְמַעַן הַמַּצְלֵמוֹת, הַשּׁוֹפְטִים, הַזָּרִים, הַמַּפְחִידִים.
אַחַר־כָּךְ שָׁכַחְתִּי. וּבְכָל זֹאת אֲנִי זוֹכֵר
אֶת הַתְּמוּנָה: עֲמִיתֵי פוּלְבְּרַיְט
עִם מִטְעָנָם? כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא.
הַאִם יִתָּכֵן שֶׁבָּאוּ כְּצֶוֶת? הָלַכְתִּי
בְּרַגְלַיִם כּוֹאֲבוֹת, בְּשֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת מֵעַל, עַל מִדְרָכוֹת לוֹהֲטוֹת.
הַאִם אָז קָנִיתִי אֲפַרְסֵק! אֲנִי זוֹכֵר שֶׁכָּךְ הָיָה.
בְּדוּכָן לְיַד תַּחֲנַת צֵ'רִינְג קְרוֹס.
זֶה הָיָה הָאֲפַרְסֵק הַטָּרִי הָרִאשׁוֹן שֶׁטָּעַמְתִּי מֵעוֹדִי.
בְּקשִׁי יָכֹלְתִּי לְהַאֲמִין כַּמָּה זֶה טָעִים.
בְּגִיל עֶשְׂרִים-וְחָמֵשׁ נִדְהַמְתִּי מֵחָדָשׁ
לְנֹכַח בּוּרוּתִי בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר.
קריאטידות (1)
מֶה נָשְׂאוּ הַקַּרְיָטִידוֹת הַלָּלּוּ?
זֶה הָיָה הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן מִשֶּׁלָּךְ שֶׁרָאִיתִי.
זֶה הָיָה הַשִּׁיר הַיָּחִיד שֶׁאֵי-פַּעַם כָּתַבְתְּ
שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי מִבְּעַד לְעֵינָיו שֶׁל זָר.
הוּא נִרְאָה רָזֶה וּפָרִיךְ, הַשּׁוּרוֹת קָרוֹת.
בְּדוֹמֶה לְתֵאוֹרֵמָה שֶׁל מַלְכֹּדֶת, פַּח יָקוּשׁ – דָּרוּךְ.
רָאִיתִי אֶת זֶה. וְהַמַּלְכֹּדֶת קְפוּצָה, רֵיקָה.
לא חַשְׁתִּי עִנְיָן. בַּיָּמִים הָהֵם
כָּפִיתִי עַל כָּל סִימָן
לְשַׁמֵּשׁ כְּאִשּׁוּר נְבוּאִי לְטוֹבָתִי.
כָּךְ הֶחְמַצְתִּי הַכֹּל
בַּפָּנִים הַלְּבָנוֹת, כְּסוּיוֹת הָעֵינַיִם, הַצְּפוּדוֹת
שֶׁל הַנָּשִׁים הַלָּלּוּ. חַשְׁתִּי בִּשְׁבִירוּתָן, כֵּן:
חַמְרָן חָרוּךְ, פָּרִיךְ.
שַׁבְרִירִיּוֹת, בְּדוֹמֶה לְכַן שֶׁל פָּנָס-גַּז.
אַךְ לֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם
בְּאוֹתוֹ עֵדֶן שַׁחַם
מוּצָק, חֲסַר כּוֹכָבִים, בְּאֶמְצַע מַפֹּלְתוֹ, נוֹפֵל
נִבְלָם, כִּבְתַצְלוּם,
בִּשְׂעָרָן.
קריאטידות (2)
מְטֻמְטָמִים מֵהַרְגָּשַׁת בִּטָּחוֹן, בְּבִגְדֵי הַמִּשְׂחָק
שֶׁל הִתְבַּגְּרוּת בְּעִצּוּמָהּ, עֲדַיִן מִתְרַוְּחִים
בִּישִׁיבָה בָּאַפִּרְיוֹן הַמְרֻפָּד כְּסָתוֹת,
בְּדַאֲגַת חֲדַר-הַיְּלָדִים שֶׁל עֲלִיַּת הַטֶּבַע הַנִּנּוֹחָה
אֱלֵי מְלֵאוּתוֹ, הָיִינוּ חַסְרֵי אַחֲרָיוּת
בְּיַחַס לַחַיִּים רְצִינִיִּים, שְׁלשָׁה מֵאִתָּנוּ. אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה –
מְשַׂחֲקִים בַּחֲבֵרוּת. פְּנַאי לָרֹב
לִבְחֹן כָּל תַּפְקִיד – בִּשְׁבִיל הַצְּחוֹק,
בִּשְׁבִיל הַהִתְנַסּוּת, מַשְׁאִילִים אֶת שְׁעוֹתֵינוּ
לִסְטִיּוֹת הַדַּחַף, אִלְתּוּרִים
דְּמוּיֵי מִשְׂחַק-נִחוּשׁ שֶׁל הָרֵיקָנוּת,
כַּאֲסִירִים, חַיֵּינוּ הַמַּמָּשִׁיִּים
דְּחוּיִים בְּעַל-כָּרְחֵנוּ, עִם הָעוֹלָם הַמַּמָּשִׁי
וְהָעַצְמִיּוּת. לְפִיכָךְ, מְשַׂחֲקִים בִּסְטוּדֶנְטִיּוּת, מִלֵּאנוּ
וְרוֹקַנּוּ בְּשִׁכְרוּת, מִלֵּאנוּ וְשׁוּב רוֹקַנּוּ
שִׁעֲמוּם, קֶרֶן שֶׁפַע
שֶׁל רֵיקָנוּת אַוְרִירִית, שֶׁל הַשֵּׁכָר הַחוּם
וְהַצָּהֹב, שֶׁל מַעֲשִׂים וּמֶחְדָּלִים –
דְּמוּיֵי אֵל, קַטְנוּנִיִּים כְּחַסְרֵי-אֱמוּנָה,
דְּרָמָטוּרְגִיָה שֶׁל גַּחֲמָה.
זֹאת הָיְתָה הַשְׂכָּלָתֵנוּ. הָעוֹלָם חָצָה
אֶת הַחֲצֵרוֹת הָרְטֻבּוֹת, בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בַּאֲדִיבוּת,
בְּנַעֲלֵי תַּיָּרִים מְהֻסָּסוֹת.
כָּל הַדְּרָכִים הָיוּ פְּרוּזוֹת מִדַּי, פְּתוּחוֹת לְעֹמֶק רַב מִדַּי
בְּכָל מַעֲלָה שֶׁל הַמַּצְפֵּן.
כָּאן, בְּמֶרְכַּז רֶשֶׁת-הַקּוּרִים, בַּצֹּמֶת,
פִּרְסַמְתְּ אֶת שִׁירֵךְ
עַל קַרְיָטִידוֹת. שָׁמַעְנוּ
עַל רִקּוּד צְעִיפַיִךְ הַבְּלוֹנְדִינִיּוֹת, עַל מֶחֱווֹתַיִךְ הַמְשַׁלְהֲבוֹת,
עַל הִתְבַּלְטוּתֵךְ הַחֲרִיגָה. כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלַיִךְ
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְגַנּוֹתֵךְ, כְּדֵי לְגָרוֹת
מַגָּע עַל-יְדֵי אֲוִיר הַפְּסָגוֹת
הָעַמְלָנִי שֶׁל לִמּוּדִים גְּבוֹהִים
וְהִתְרוֹעֲעוּת שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְתַקֵּן אֶת דְּרָכַיִךְ
בְּעֶקְרוֹנוֹתֵינוּ הָעַתִּיקִים, הִמְצֵאנוּ
מִתְקָפָה, בִּתּוּר אֵיבָרִים, בִּצְחוֹק.
לָנוּ הָיָה עַלּוֹן מִשֶּׁלָּנוּ לְפַרְסֵם אֶת זֶה.
הַוֶּלְשִׁי שֶׁלָּנוּ חִבֵּר אֶת זֶה – בְּעוֹדוֹ חֵרֵשׁ
לָרַעַשׁ הַלָּבָן שֶׁל הָאֵלֶגְיָה
שֶׁתְּמַלֵּא אֶת פִּיו וְאֶת אָזְנוֹ
כַּעֲבוֹר עוֹלָמוֹת וּמְלוֹאָם, בְּקָדֵר אִידְרִיס,
בָּרוּחַ וּבַשֶּׁלֶג שֶׁל טִפּוּסֵךְ הָאַחֲרוֹן.
מאנגלית: גיורא לשם
גיורא יקר, אין לי מושג אם מה שאני עושה הוא חוקי, אבל אי אפשר להעריך עבודת תירגום בלי לראות את המקור. תעשה לנו לפחות קישור.
תודה…
לאיריס אליה כהן,
לא מצאתי ברשת עותקים של השירים האלה וכך לא יכולתי ליצור קישור.
כמובן שאת הספר Birthday Poems
אפשר למצוא בכל אתר מכירות ספרים אינטרנטי, כי קשה למוצאו בארץ.
חיפשתי בשבילך אתר גדול שמכיל פרטים רבים על יוז וגם זה עשוי לסייע בידך.
http://www.bookrags.com/Ted_Hughes
תודה רבה. אנסה לשים ידי עליהם.
לגיורא
תודה על התרגום. שירים מאד יפים שבעצם בוחנים מחדש בעיני מבוגר את העבר. דרך צילומים ישנים, טעמים, וזכרונות של משוגות הנעורים.
מתי הוא כתב את השירים האלה?
שבת שלום
גיורא פישר
לגיורא פ.
השירים נכתבו במשך שנים לא מעטות. הם לא ראו אור בחייו של טד יוז אלא נקבצו לאחר מותו בספר "מכתבי יום הולדת".
תירגמתי שירים רבים מן הספר ההוא ובהזדמנויות שונות אציב אותם בבלוג.
לאיריס אליה כהן,
מצאתי עוד אתר מעניין על טד יוז.
הנה הקישור:
http://www.zeta.org.au/~annskea/THHome.htm
נהדר.
מעניין לקרוא שירים של טד יוז על סילביה פלאת. עוזר להאיר על היחסים ביניהם. תודה גיורא שהבאת את השירים האלה בפנינו.
תודה גיורא על התרגומים היפים.
כדאי להבהיר בהערת שוליים שקריאטידות (יוונית) הן פסלי נשים המשמשים תמיכות למבנים.
גם אני תרגמתי כמה שירים מתוך הספר ביניהם את הראשון שהבאת כאן שבחרתי לקרוא לו: זוכי מלגת פולברייט.
אביא את התרגומים בפוסט נפרד ואפשר יהיה לפתוח דיון בהשוואת תרגומים.
לאהוד פ.
הנה, חסכת לי עבודה בהערתך על הקריאטידות ואף נתת לקוראים הזדמנות להרהר בשם אלטרנטיבי לכותרת שיר.
תודה לך ולשאר המגיבים.
חזרתה לעצמיך לשירה ולמשוררים.
חזרתה לנישה ולהילה שהולמים אותך.
אני מקוה שלמדתה לקח לא להתעסק בללכלך על יוצרים מזרחיים.
ולא יזיק אם תציג בבלוג שלך שירה מזרחית וערבית
למען הדו קיום ולמען ארץ ישראל השלמה והמאוחדת.. מיוחדת
בהצלחה
לניסו דהן:
מישהו לפני כבר הכין את הדברים הראויים להיאמר עליך: מלִים,
מלִים, מלִים…
אפשר יהיה להמשיך ולהידבר כאשר, נניח, תהיה, כמוני, שותף למבצע מו"לי שהוציא לאור בספר כדוגמת "קולות מן הים האחר – שירת נשים ערביות בת זמננו", הוצאת קשב לשירה, 2007.
בוא, נראה אותך. כשתעשה, נדבר.