נוקטורנו
למיכלי
יֵשׁ זְמִירִים בַּפְּסַנְתֵּר שֶׁלִּי
מְנַתְּרִים בְּאַהֲבָה עַל עֲנָפִים
שְׁחֹרִים וּלְבָנִים, מְנַקְּרִים
מֵיתָרִים עָבִים וְדַקִּים
וכְנָפָם הַחַמָּה מַחֲלִיקָה
עַל פְּלוּמַת עֵץ חוּמָה
לְמַשֵּׁשׁ לְחָשִׁים מְזַמְּרְרִים
וְאֹפֶל פִּרְאִי בְּעוֹפוֹת יַעַר.
מִי שָׁמַע זְמִירִים בְּמִי מִינוֹר,
מַשַּׁק כְּנָפַיִם?
הַקּוֹל בַּחֶדֶר כְּשֶׁהָיָה.
וְרָדִים בָּאֲגַרְטָל.
זְמִירִים צְהֻבִּים נָמִים בַּוְּרָדִים
שְׁנַת־יְשָׁרִים וְרֵיחַ.
בַּלָּאט יֵצֵא הָאֲגַרְטָל לְזַמֵּר
כִּלְהָקוֹת מְעוֹפְפוֹת,
כַּחֲלוֹמִי הָעָף
1983
בְּקַו הָאֹפֶק שֶׁל קוֹלוֹמְבּוּס
למיכלי
כַּעֲבוֹר חֲמֵשׁ־מֵאוֹת־וְאַרְבַּע שָׁנִים, חָצִיתִי
אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל בְּדֶרֶךְ הָאֲוִיר
אֶל מַעֲרַב הָעוֹלָם,
מֵחוֹפָהּ הָרַךְ שֶׁל פְּלֶשֶׁת.
לֹא כִּמְגַלֵּה יַבֶּשֶׁת,
לֹא כְּקָדוֹשׁ וְלֹא כְּשׁוֹדֵד יָם.
בְּיָדִי לֹא הָיָה מַצְפֵּן.
הַטַּיָּס הָאוֹטוֹמָטִי
טִפֵּל בְּכָל הַהַמְרָאוֹת וְהַנְּחִיתוֹת.
אוּלַי בְּעִקְבוֹת פְרַנְסִיסְקוּס הַמְכֻנֶּה הַקָּדוֹשׁ
אוֹ פְרֶנְסִיס דְרֵייק וּסְפִינוֹתָיו,
אֲנִי נִצָּב עַכְשָׁיו, יְהוּדִי בֶּן זְמַנִּי,
בִּמְרוֹמֵי הָעִיר, צוֹפֶה
בְּאוֹקְיָנוֹס זֶה הַגָּדוֹל,
הַשָּׁקֵט (לְפִי שָׁעָה)
פֹּה,
בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב,
אֲנִי נִזְכָּר בְּסִפּוּרוֹ שֶׁל פֶּצַע,
שֶׁרַעַשׁ אֲדָמָה נִגְרָם
בְּהִתְחַכְּכוּת צֶלַע הַיַּבֶּשֶׁת
בְּשֶׁבֶר סֶלַע שֶׁטֶּרֶם הִתְאַחָה.
בְּרֹךְ הָעֲרָפֶל הַקָּלִיפוֹרְנִי
קַל לִי לְהִזָּכֵר
בִּפְאַת מִזְרָח, בְּחוֹפָהּ שֶׁל פְּלֶשֶׁת
שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא רְפִידָה שֶׁל חוֹל
עַל צַלְעוֹת הַשֶּׁבֶר הַסּוּרִי־אַפְרִיקָנִי.
אפריל-ספטמבר, 1996, סן פרנסיסקו-תל-אביב
מתפעם ומתמוגג מהאהבה המורעפת בשירים מופלאים.
הרבה זמירים בפסנתר הזה, גיורא, והרבה לב.
איזה יופי ואהבה צרופים.
מזל טוב למיכלי.
כמה יפה אתה כותב וכמה אהבה
ברכות למיכלי! שהתברכה באב עשיר רוח שכזה
והמנגינה לעולם. כמה יפה, בת מוסיקאית ואב משורר. יום הולדת שמח ויתירתיות בלתי פוסקת.
צ"ל ויצירתיות, כמובן. ובינתיים, עוד ברכות.
מזל טוב לאבא שנולדה לו בת שזכתב באהבתך.
מזל טוב לאב ולילדה. איזה כיף לקבל מתנות יפות כאלה. בראשון שומעת את חגיגת הקולות, כל העולם צליל.
מרגש ביותר. וגם השם מיכל אהוב עלי ביותר.