קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
מתוך אבן – המשך
מעגל עשוי אבנים
שבמרכזו –
אש ?
אדם שלא נחלץ ממעגל הקסם ?
ההסגר בתוכו התכנסנו בנפש חפצה
כפשרה בין החיים למוות
אבנים לרגימה
אבני יד ואבני קלע
של נערי האינתיפדות
המיואשים, האלימים, המהירים
אשה שנתפסה נואפת
מי אשר בכם חף מפשע
"הוא ידה-בה אבן בראשונה"
אבן מצבה:
פה נח אדם בריא
שהחלים לבסוף ממחלת החיים
כ המוות היה לו צרי(סוקרטס)
פה נח אדם מאושר
כי בעודנו חי אהב ושר
הוא היה בשר
וסבל את סבלות הבשר
אך מן השירה לא הפסיק או סר
כעת הוא עפר ודשאים
ובבוא האביב הרך הנעים
גם ינץ פרחים נאים
והשאר הוא דומיה (המלט)
אבן על ערמת נירות
אבן שמתחתיה עקרב
שירים כאבני מצבות
דברות חקוקות באבן
אנוכי אנוכי אנוכי
לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני
אנוכי אנוכי אנוכי
אלוהי האנוכיות
אלוה תובעני ואכזר
הצריך שיעור בחורשת הצבאים
מפי הבודהה
האבן שהתפתחה בכליותיו
של ידידי הגידם
הצייר הנפלא פסח סלבוסקי
Hardrock
Hardcore
כל אבן שדה
חיה את חייה
מכונסת באבן –
כומסת סוד
היא שותקת לנצח נצחים.
אבן דרך
ממנה פונים
מזרחה או מערבה, דרומה או צפונה
רגע ההכרעה המכריע את גורלך
אפילו את ההיסטוריה כולה
לך לך אל הארץ אשר אראך
אבן ששוטה הטיל אל המים
ועשרה חכמים ואפילו יותר
לא יגאלוה
אבני הארכיאולוגים
שרידי ערים, ארמנות, מקדשים
קירות חקוקים בכתב חרטומים
תיאורי מלחמות, מסעות ציד, סירות על הנילוס
פירמידות מיסתוריות שאחת לעשרים שנה
אורו של כוכב ורוד ממערכת השמש נוגע בקודקודן
דגים מאובנים, קונכיות מאובנות,
ימים שנסוגו מההרים הגבוהים
אל עמקי המעמקים
שברי כדים ופסילים
גרזיני צור, סכיני צור
קערות אבן, ממגורות אבן, זכרונות
חרוטים באבן, אבני זיכרון, גלי עדות
גל אבנים בצדה של דרך מדברית
שיעיד עליך לעד
בפני מי יעיד עליך לעד?
כי חלפת כאן
על פניו
ולא הבחנת בו
אף שעצרת לנוח
ומחית את זיעת הנווד
ממצחך
אבן שאין לה הופכין
ועם זאת לעולם לא תמות
אבן לעולם לא תמות
שעון השמש החקוק באבן
מראה כי הגיעה השעה
או חלפה
ואת הנצח
אבן מאסו הבונים
היתה לראש פינה
הראשונים אחרונים יהיו
והאחרונים ראשונים
קח לך אבן קטנה
אפילו קטנטנה
והנח אותה בכף ידך
ודע:
זהו טבור העולם.
נשימה ארוכה של ריכוז באבן . שעור במדיטציה ואסוציאציה. מוצא חן בעיני שכללת שברי כדים שכן למרות היותם מעשי ידי אדם ואינם אבן הם שרידים של תרבות שהפכה לשברים מאובנים נושאים את הזכרון. כך גם עם הכוורות ושרידי מבנים של יצורים.
הנה מוטלות אבנינו שורה ארוכה ארוכה
תודה מירי. לא רק שרידים גם המוחלט והבלתי משתנה.
בשני השירים הצלחת לתת את ההרגשה שהאבן היא ישות שלמעשה מסמלת הכול.
תודה איציק.אתה צודק לגמרי. אבן יש בה משהו כוללני ומוחלט ועל כן נבנו מקדשים מרכזיים לדתות סביב סלעים ואבנים.אני שמח שראית את זה מתוך השיר .
מוטי, העבודה הזו היא כמו חלל עגול (מסביב לאבן) ובו רישומים רישומים רישומים, רישומים על רישומים, נסיונות, מחיקות, מלמעלה למטה והפוך, מקדימה ומאחורה, ערב רב של מתווים הנובעים
מאותה אבן דוממת וכולית
שהיא מרכז ליבך
איריס
איריס, התרשמות חזקה. אני רק מקווה שאת לא חושבת שלבי לב אבן.
🙂 ??????????????????????????? 🙂
אם לחזור לרגע לרצינות, איריס: הדימוי בו ראית את השיר – כדור שבמרכזו אבן – הוא מסמלי העצמי המובהקים. זה איננו סמל עצמי החביב עלי במיוחד, למרות שהמדיטציה מתייחסת אליו. סמל העצמי החביב עלי הוא העץ, שעליו טרם כתבתי מדיטציה, אלא כמה שירים. המדיטציות שכתבתי עד היום הן על בית, לחם, אביב, זמן, ויפה. על הלב כסמלו של העצמי כתבתי שיר ארוך בספרי "שיר הלב".
מוטי
אבן היא "רק" דימוי. צורה. אבל היא לא רק. היא נשמה. היא אדמה. היא חומר, תמצית החומר ממנו עשוי העולם הזה, והתמצית היא כמו הנשמה עצמה, ואולי אין הבדל. ומה ההבדל בין עץ, ספסל, בית, לב, כלב, ים, נעל?
אבל האבן אולי הכי קרובה לתמצית.
אשמח לקרוא עוד מדיטציות
איריס
איריס, אני חושב שאת צודקת לגמרי בראיית האבן. אחפש דרך להביא מפעם לפעם את המדיטציות לבלוגיה.אין לי אותן מוקלדות. הן התפרסמו בכמה מספריי אף שתמיד תחת הכותרת "מתוך ספר המדיטציות". יום אחד הספר הזה יישלם.
ושוב :)…
הפי ל"ג בעומר (לא לשכוח לזרוק מה שמיותר אל מדורת ההבלים)
היי מרדכי
זה כל כך יפה, יש עכשיו למירי תערוכה סביב מאובנים.
אני חושבת שרצית שיר ארוך, אך כשקראתי את זה בקטעים קצרים זה היה לי יותר נח ספרותית, להעמיק.
להתראות טובה
הי טובה, תודה רבה.
טובה, מה שאמרת כאן גם אני הרגשתי וכתבתי למוטי, כשקראתי את המדיטציה הראשונה שלו על האבן, ראיתי בעיני רוחי את המשורר הסופי רומי. על רומי מספרים שהיה מסתובב סביב עמוד ואומר שירה… אחרים רשמו מפיו. ממה שהצטבר מוציאים היום קטעים ומתרגמים לאנגלית ויוצאים שירים נפלאים.
היי סבינה. ההשוואה לשירת רומי נראית לי במקומה בגלל ריבוי החומרים הרלגיוזיים וההוויתיים במדיטציה. האבן מעוררת חומרים כאלה. נראה לי
שלגברת-טבע כמותך האבן היא אבן-שואבת מטבעה.שבת שלום
מוטי, הצלחת לגעת באבן!
לצערי אנחנו אבן, וגם אויבינו אבן – לאן שנלך "האבן" תרדוף אחרינו…
האבן הראשונה בראשו של נפיל הולידה אותנו, והאבן המערבית שנותרה מהשריפה הגדולה הולידו את כל הנחיתויות שלנו, והאבן שמושלכת עלינו היום מזכירה לנו את האבן הראשונה ופחות את האבן השנייה. וחבל.
אכן, אנחנו עם של אבן.
לפעמים הייתי רוצה להיות חול. או סתם מים.
יפה השיר, יוסי.
מר וקסמן היי. נראה שצלחה גם עליך רוח האבן. אני מקווה שקראת גם את החלק הראשון של המדיטציה. יחד הם מצטרפים למטר מטאוריטים. תודות וברכות
מעניין ביותר.
דן ערמון הוציא בזמנו ספר שלם של מדיטציות כאלה בשם…."אבן". מכיר?
אמיר, ברוך שובך. אני אבקש את הספר (?)מדן בהזדמנות קרובה.זוכר משהו במעומעם אחרי שהזכרת.
מוטי
אני מגיב על אבן א" וב"
ממש אבן שתייה ואבן שואבת מדיטטיבית חצבת כאן.
פעם כקיבוצניק עסקתי לא מעט בסיקול אבנים, נראה שגם אתה סיקלת ויצרת גל עד אבנים ובתוכו מי תהום צלולים.
תודה משה. זה שסיקלת אבנים בשדה נראה לי מקסים מאוד, למרות שבוודאי
הן הגירו את זעתך.
איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
סופרת מופלאה לדעתי!
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209