מה כבר יש לי להפסיד? מה כבר יש לי להפסיד? החיים והמשפחה והפסיכיאטריה כבר הרסו אותי עד ליסוד התרופות אני לוקח מקצרות לי את החיים והופכות אותי לסיעודי נישארו לי אולי עוד עשר? עשרים שנה? אולי טיפה יותר? חברים? אין דבר כזה אהבה? אין דבר כזה סקס? הצחקתם אותי! שמחה? הנאה? אושר? הולך ומתמעט בקצב מואץ אז מה כבר נישאר ...

אפלטון צדק השירה היא עסק למיזנטרופים ומשוררים הם שונאי אדם ואם אתה עורך שירה אתה חלאת אדם והשירים המתוקים נופת צופים היופי וה"אמת" והרגישות והאומנות מסתירים נפש רקובה ונשמה אבודה ככול שהשיר יפה יותר ככול שהשיר מרשים יותר כך האדם שכתב אותו והאדם שערך אותו והאדם שפרסם אותו כולם רקובים יותר עד ליסוד שתלך השירה לעזאזל! החיים אינם זקוקים לה! ...

פוסט טראומה   בכניסה כתוב שם נוצץ: "המרכז למדעי המוח, ההתנהגות והיקום".   אבל בפנים – עליבות והזנחה, יחס מבזה, התנשאות. מרגיש כמו התעללות ממוסדת על סמי פסיכיאטריה.   קללות בכל השפות, כולם נגד כולם: הצוות נגד המאושפזים, ערבים נגד יהודים, מזרחים נגד אשכנזים, לבנים נגד שחורים – והפוך.   כמו בשבי, אתה מחפש פינה שקטה, נופל תחת משטר טוטליטרי: ...

פוליטיקת החורבן הדבר היחידי שיש לי להגיד לגבי נתניהו הוא שאחרי שנתניהו ילך כשכבר לא ישאר יותר מה לשרוף ולהחריב נישאר אומה הרוסה עד ליסוד ויהיה פה כול כך רע ונורא ואיום והחיים פה יהיו כול כך בלתי ניסבלים שאנחנו עוד נתגעגע אליו

חשבון המלחמות חשבון המלחמות יוגש לכול אחד מאיתנו באופן אישי בשכול ובהלוויות צבאיות בפצועי לחימה ושבויים שבורים לעד בעשרות אלפי רוחות רפאים פוסט טראומטיים שקופים חשבון המלחמות יוגש לכול אחד מאיתנו בשינוי סדרי עדיפות לאומיים ובקיצוצים בתקציבי החינוך הרווחה והבריאות לטובת רכש ביטחוני מסווג חשבון המלחמות יוגש לכול אחד מאיתנו ביוקר מחיה מאמיר במחסור ברופאים ובציוד במערכת הבריאות בחינוך ירוד ...

השנאה השנאה הוצאה אל מחוץ לחוק השנאה עברה צנזורה לובוטומית בתרבות ובאומנות ובתקשורת ומאז כמו נהר פרא שסכרו וחסמו את דרכו אל הים היא הלכה ונאגרה טיפין טיפין והפכה להיות מורסה דלקתית נחבאת במעמקים וכך עברו השנים ואז ביום בהיר אחד לפתע החלה להתפרץ כמו הר געש שהתעורר לאחר עשרות שנות תנומה עולם שלם הלום שינה הופתע הרי חשבנו שהשנאה ...

עיר ללא רחמים העיר הזו ללא פיסת טבע אחת ללא ריאה ירוקה הטבע כולו מגודר וכלוא כול עציץ אסיר ביטחוני כול עץ במעצר מנהלי כול דבר ירוק או חום קם כול בוקר לספירת בוקר הטבע הוא האוייב הגדול של העיר המחורבנת הזו עיר הקניונים עיר הנדל"ן עיר מגרשי החנייה עיר השכונות ומגדלי המגורים עיר של תאי כלא מכוערים מבטון ושיפוצי ...

מכונת כתיבה משוררים וסופרים אמיתיים לא משתמשים במחשב לא מפרסמים סיפורים באינטרנט לא שולחים שירים באימייל משוררים וסופרים אמיתיים לא משתמשים בבינה מלאכותית משוררים וסופרים אמיתיים כותבים במכונת כתיבה חשמלית או מכאנית על דפים אמיתיים כי כול דבר אחר הוא מעשה רמייה ותרמית פשרה של נוחות בעידן שבו ספרים הם רק DATA להאכיל את האלגוריתם ובני אדם הם רק מוצר ...

אימא סכיזופרניה אימא סכיזופרניה נורא מודאגת ועצובה מדוע אני לא שומר על קשר? מדוע חסמתי אותה בוואטספ והיא לא יודעת מה אני עושה ומה אני חושב ומה אני מרגיש והרי היא חייבת לדעת עליי הכול ואני לא נחמד אליה יותר כמו פעם כשהייתי ילד קטן אימא סכיזופרניה מתגעגעת אלי הבובה שלה הרכוש שלה הצעצוע שלה אימא סכיזופרניה תמיד צודקת בהכול ...

שיר אפל 2 שירה היא מכשפה מבלי שתבחין בכך מלים ישנו את משמעותן עם השנים אמת תהפוך לשקר אהבה לשנאה אושר לאמללות חסרת תקווה ובינתיים החיים הולכים ואוזלים ואתה לכוד בשיר אפל ובסוף כל שיר שאתה כותב יושב עורך מיזנטרופ ובוחן לב ואותיות ברצותו בונה וברצותו הורס משפיל עדי ארץ או מגביה עדי מרום