בננות - בלוגים / / המשפחה האיטלקית שלי. ביקורת סרטים
המומלצים של נטלי
  • נטלי הכהן

    כתבת תרבות. אוהבת לעדכן בכל מה שחם בעיר, הקרנות סרטים, מופעים, אירועים, פסטיבלים, ועוד. בעברי עיתונאית במגזין "את", פרסמתי שירה, מאמרי דיעה ומסה בכתבי עת מובילים וספרים. בין לבין מנסה להיגמל מההרגל המגונה הזה של להאזין לשיחות עוברים ושבים מחלון חדרי.

המשפחה האיטלקית שלי. ביקורת סרטים

הקומדיה החדשה של ג'אני די גרגוריו חוזרת אל המקום שהוא מכיר היטב המשפחה האיטלקית, על כל האהבה, ההתערבות, הוויכוחים והכאוס שבה. "המשפחה האיטלקית שלי" היא קומדיה אנושית, חמה ומשעשעת על אב שכבר חשב שהגיע לשלב השקט של חייו, עד שהדור הבא חוזר הביתה ומשנה את כל התוכניות.

יש משהו בקומדיות המשפחתיות האיטלקיות שמצליח להפוך את היומיום הפשוט ביותר לסיפור מלא חיים. ארוחה משפחתית, כוס יין, ויכוח קטן או ביקור לא מתוכנן יכולים להפוך בתוך רגע לזירה שבה אהבה, תסכול, מחויבות והומור מתערבבים זה בזה. זה בדיוק העולם שאליו חוזר הבמאי והשחקן ג'אני די גרגוריו בסרטו "המשפחה האיטלקית שלי" (Damned if You Do, Damned if You Don’t). במרכז הסרט עומד פרופסור בדימוס, בגילומו של די גרגוריו עצמו, שכבר סידר לעצמו את החיים בדיוק כפי שהוא אוהב אותם. יש לו פנסיה נאה, חברים קבועים, אוכל טוב, יין ורומא היפה שמספקת תפאורה מושלמת לשגרה הנינוחה שלו. נדמה שהוא הגיע סוף סוף לשלב שבו אפשר להניח את הדאגות בצד ופשוט ליהנות מהחיים.

אלא שלמשפחה, כידוע, יש תוכניות אחרות. בתו מגיעה לביתו עם שני ילדיה הסוערים, כשנישואיה נמצאים על סף פירוק. בתוך זמן קצר מתחלפים השקט והשלווה ברעש, דרישות, ילדים, דאגות ובעיקר באחריות שאותה חשב שכבר השאיר מאחוריו. האב נאלץ לחזור לתפקיד ההורי דווקא בשלב שבו היה משוכנע שסיים אותו ולהבין שגם כשהילדים גדלים, ההורות לא באמת מסתיימת. מכאן מתפתחת קומדיה משפחתית שמביטה בחיוך על היחסים בין הדורות. הסרט עוסק בפער שבין הרצון לחיות את חייך לבין המחויבות למשפחה, ובשאלה עד כמה הורים צריכים  או מסוגלים  להתערב בחיי ילדיהם הבוגרים. לצד ההומור נמצאים גם רגעים של רוך, עייפות, חמלה והשלמה עם העובדה שמשפחה היא לעיתים המקום שממנו אנחנו רוצים לברוח, אבל גם המקום שאליו אנחנו חוזרים.

די גרגוריו, המוכר לקהל הישראלי בין היתר מהסרטים "ארוחות אמצע אוגוסט" ו"טעם החיים", ממשיך כאן בקולנוע המזוהה עמו: קטן בממדיו, אנושי מאוד, נטול דרמות גדולות ומלא בהתבוננות משועשעת בחולשות האנושיות. הוא אינו מחפש גיבורים יוצאי דופן, אלא דווקא אנשים רגילים שמנסים להסתדר עם החיים ועם הקרובים להם. גם רומא היא חלק בלתי נפרד מהסיפור. הרחובות, הכיכרות, בתי הקפה והארוחות מעניקים לסרט את האווירה האיטלקית החמה, אך מאחורי הנוף הציורי מסתתר סיפור אוניברסלי מאוד: הרצון של אדם להזדקן בשקט מול העובדה שהחיים  ובעיקר הילדים ממשיכים להפתיע.

"המשפחה האיטלקית שלי" מומלץ בחום

המשפחה האיטלקית שלי – Damned if You Do, Damned if You Don’t
איטליה, 2025
בימוי: ג'אני די גרגוריו
משחק: ג'אני די גרגוריו, גרטה סקרנו, אלסנדרו בדטי
97 דקות | איטלקית | תרגום לעברית ולאנגלית

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לנטלי הכהן