הדרמה הצרפתית שכבשה את קאן ומזכירה לנו: אבא הוא לא רק מי שמוליד – אלא מי שנשאר.
כארים לקלו, מהשחקנים המוערכים בקולנוע הצרפתי וזוכה פרס הסזאר לשחקן הראשי הטוב ביותר, מגיש הופעה יוצאת דופן בסרט "Le Roman de Jim" (הסיפור של ג'ים) סרטם החדש של האחים ארנו וז׳אן-מארי לריו. הסרט, שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בבריסל ובפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ליסבון, התקבל בעמידת מחיאות כפיים של 12 דקות בבכורתו בפסטיבל קאן – והפך לאחד הסרטים המדוברים של השנה. העלילה נפתחת במפגש מקרי בין אמריק (לקלו) לבין פלורנס, אישה בחודש השישי להריונה, רווקה ובודדה. אמריק מלווה אותה ברגעי הלידה ונשאר לצידה כשהיא מביאה לעולם את ג׳ים. השנים הראשונות מלאות באושר פשוט, באהבה ובשייכות. אך כשהאב הביולוגי, כריסטוף, חוזר לפתע לחייהם – נבחנת זהותו של אמריק, כמו גם גבולות האבהות עצמה.
במקום לגלוש למלודרמה, הסרט נותר נאמן לקול הפנימי של גיבורו: מסע רגשי אל תוך שאלת המשמעות של להיות אב. דרך מבטו השקט והרגיש של לקלו, מתגלה דמות של גבר שמבין כי אבהות אינה נמדדת בדם, אלא בנוכחות, באחריות ובאהבה המתמשכת גם כשהכול מתפרק. הביקורות בצרפת ובאירופה מהללות את הסרט על השפה הקולנועית המאופקת שלו, הצילום הפואטי והמשחק המדויק של לקלו, שמצליח להעביר רגשות עצומים במינימליזם נדיר. המבקרים הגדירו אותו כ"יצירה אינטימית ונוגעת ללב, שמציבה את האבהות במרכז הבמה האנושית".
"הרומן של ג׳ים" הוא הרבה יותר מסיפור על משפחה לא שגרתית – זהו שיר אהבה לאנושיות, לסבלנות, ולכוחם של הקשרים שאנחנו בוחרים לטפח, גם כשאין להם שורש ביולוגי. יצאתי ממנו בתחושת חמלה נדירה. זה לא סרט שמנסה לרגש – הוא פשוט מאפשר לרגש לקרות. כארים לקלו מגלם את האב שלא נולד להיות אב, ובכל זאת הוא האבא שכל ילד היה רוצה. לכו לצפות!
המומלצים של נטלי חדש – בננות – בלוגים אתרים

