אישה באלכסון חדש – בננות – בלוגים אתרים
בעקבות המיני טרנד החדש של מוזיקה אלקטרונית מדיטטיבית/מרפאה (ע"ע האירוע הגדול בסוזן דלל), ובעקבותיה מעין מופעי-תרפיה, בהן הקהל שוכב ועוצם עיניים – נזכרתי באחד מאלבומי האינדי-דאנס החביבים עליי מפעם. אמנם הוא קצבי בחלקו, אבל עדיין מדיטטיבי ותרפואיטי בוייב שלו, ועושה איזושהי עבודה פנים-תודעתית. ולמרות שהוא רקיד, אפשר לשמוע אותו בשכיבה. אני מדברת על מיינד פרוט, של ההרכב "אופוס 3". שני שירים מהאלבום היו סוג של להיטים, "זה יום יפה" והקאבר ל"טוק טו דה ווינד". מעין האוס על גבול האמביינט, עם זמרת שנשמעת כמו ענן של בועות סבון ונראית חצי חייזרית וחצי פיה. ומעבר לשני הסינגלים שהצליחו, יש בו רצועות סתר קסומות , מהפנטות, רחפניות, ביניהן "סטארז אין מיי פוקיט" שהוא סשן מדיטציה בפני עצמו.
חפשו אותו בספוטי…….
