תקשיבו, הפעם זה סופי. היחסים בינינו לבינה המלאכותית הולכים ומסתבכים….
בסרט שראיתי השבוע , שמתי לב לשיר סבנטיזאי שלא הכרתי (ואין הרבה כאלה:)) ששולב בפסקול. אבל מה – השיר הזה דמה, באופן בוטה ממש, לשיר אחר, שהוא קלאסיקה מוכרת ואהובה. בדיקה לעומק העלתה שהשיר בסרט אינו מהסבנטיז בכלל, והוא בעצם חדש לגמרי. ככל הנראה הופק ע"י בינה מלאכותית (כך זה נשמע לפחות),בהשראת אותה קלאסיקה . אי אפשר היה לפספס את זה. הדמיון בין שני השירים צעק לשמיים. וזה עניין מטריד. כי לא זכור לי שניתן איזשהו קרדיט לשיר המקורי. שתבינו – לקחו יצירה ותיקה ומפורסמת, שלא לאמר אגדית, הזינו אותה למחשב (ככל הנראה והנשמע), ביקשו מהבינה שתייצר לחן ממש דומה עם עיבוד לחלוטין זהה, ולא נתנו קרדיט ליוצרים שעל יצירתם מבוסס הקטע שפלט המחשב.ולרגע לא חשבו, שלפחות חלק מהצופים יקלטו בדיוק מה הם שומעים.אז קולגות יקרים, תזהרו משיני הבינה החדות מדי.
תחסכו לעצמכם בושות. או שתהיו מקוריים לגמרי, ואם בחרתם שלא, אז ראבאק, לפחות תנו קרדיט לקורבנות.
אישה באלכסון חדש – בננות – בלוגים אתרים